הרשמו לניוזלטר של הסטודיו
איך יוצרים סרט אנימציה?
(הפוסט עודכן ב9 לפברואר 2021)
סרט אנימציה מורכב מסצנות קולנועיות, ממש כמו סרט רגיל, אך דרך ההפקה שלו שונה לחלוטין מהפקת סרט רגיל.
אמנות האנימציה קדמה לקולנוע. כבר עם המצאת המצלמה ע"י האחים לומייר, וגם לפניה, נעשו ניסיונות שונים "לרמות " את העין וליצור אשליה של תנועה מתמונות דוממות. האשליה עובדת על היכולת של העין האנושית לחבר בהכרה תמונה דוממת שמוקרנת לזמן קצר מאד, לתמונה שבאה אחריה.
למשל – ידוע שבשנייה של סרט יש 24 תמונות שמוקרנות זו אחר זו. ולכן, כאשר מציירים 12 ציורים ומקרינים אותן לזמן קצר מאד השווה ל"פריים" שזה שניה חלקי 24
יותר מדויק ל2X"פריים" או 2# אזי תיוצר לנו שניה של תנועה=סרט אנימציה.
ולכן, הפקת אנימציה היא פעולה ארוכה ומייגעת. על האנימטורים לצייר את הדמויות, לצבוע אותן, לצייר את הרקעים. במאי האנימציה מתזמן את השוטים הקולנועיים וגם מחליט על זויות הציור לפי התסריט.
יש צורך בכשורונות מרובים על מנת ליצור סרט אנימציה מכיון ש"הגורם האנושי" קרי האנימטור יכול ליצור אנימציה גם עם עפרון, מחק ומצלמה. כלומר, עם הכישרון שלו (ושלה). עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, וטכנולוגיות עיבוד תמונה, בימינו אנימטורים צריכים להיות בקיאים בהמון תוכנות מחשב, השולטות על תחומים רבים. כמו אנימציה, עריכת סאונד, עריכת וידאו, אפקטים וכן להיות בעלי הבנה בתורת הצבע, קומפוזיציה, איור, עיצוב דמות, יצירת סיפור ותסריט, סאונד, קולנוע, וכן הלאה. לא סתם לימודים גבוהים לאנימציה אורכים 4 שנים לפחות. והתחום לא מפסיק להתפתח מכל הבחינות. אנקדוטה קטנה: לפני 20 שנים שסיימתי את לימודיי הגבוהים באקדמיה לאמנות בצלאל" בירושלים, יצרנו אנימציה על דפים בעזרת שולחן אור. לאחר מכן, היינו סורקים את הציורים למחשב לתוכנת אנימציה וכן הלאה. היום, אני משתמשת באייפד לציור או בלוח גרפי וואקום. וזרקתי את שני שולחנות האור הקטנים שהיו לי, והבית נקי מחבילות דפים של איי4…
התקדמות אדירה מבחינתי כאנימטורית.
אנימציה בתוכה מורכבת מסוגות שונות כמו קולנוע. יש סרט אימה, קומדיה, סידרת רשת קצרה, סרט אמנותי קצר, סרט פסטיבלים. לרוב, הפורמטים הם קצרים יותר מאשר סרטים מצולמים בגלל טורח ההפקה הגדול. בנוסף, ישנן טכניקות שונות לאנימציה. יש אנימציה בסטופ-מושיין: פלסטלינה, חול, חפצים, בובות עם שלד בתוכן, קאט אאוט שזה בובות שטוחות עם שלד בתוכן כמו סרטו של האנימטור הרוסי יורי נורשטיין "קיפוד בערפל".
ישנה אנימציה בתלת מימד שעשויה כולה במחשבים – אך דרך ההפקה עד שלבים מאוחרים נעשית ממש כמו סרט "רגיל" באנימציה. את עיצובי הדמויות יוצר מעצב דמויות עם עפרון ונייר ומשם למחשב. כנ"ל הרקעים, ציורי האווירה של הקונספט. הסטוריבורד, שזה התסריט המצויר וכן הלאה. כמובן שהכל יושב על תסריט בנוי וסגור היטב.
בגלל שהיכולת ליצור עולמות בדויים, דמיוניים היא אדירה באנימציה קיימות סוגות שאופייניות רק ב"אנימציה". למשל סרטים בהם המזון מואנש. כמו הסרט (הגרוע בעיני) על הנקניקיות "מסיבת נקניקיות" משנת 2016. או סוגה שבה החיות מואנשות כמו עשרות סדרות אנימציה אבל אזכיר כמה "שון הכבשון" שהתחיל בסרטים של ואלאס וגרומיט של היוצר ניק פארק מאולפני אארדמן, למשל.
בסרטים לילדים קל לקחת דמות של חיה ("הלו קיטי") ולהפוך אותה לגיבורה של סידרת אנימציה. גם אני עשיתי את זה כמו בסידרה "בוני הכלבלב הסגול והמוכשר" כאן באתר. התעשיה מתקיימת בענק ממרצ'נדאייז שונים. מכיוון שבמקור הדמויות מצוירות זה רק מתבקש לעקוב אחרי הגורו "דיסני" בעניין ולחקות אותו בכל. סרטי אנימציה מופקים לרוב במשך כמה שנים בד"כ במקומות בהם ישנם סטודיואים גדולים בעלות זולה. כמו קוריאה, יפן, סין, הודו וכדומה. התסריט נכתב באולפנים אמריקאים והייצור נעשה במזרח הרחוק.
עוד קיימת תעשיית אנימציה מפותחת באירופה המתבססת על קופרודוקציות בין המדינות השונות. בצרפת, אנגליה ושאר מדינות מערב אירופה וגם ברוסיה. ישנה מסורת ארוכת שנים של איור וכבוד לאיור לאמנות ולמאיירים (לא כמו במדינת ישראל הצעירה שנאבקה על קיומה שנים רבות). ולכן, סרטים אירופאים מתקיימים בשיתופי פעולה עם אולפנים במדינות שונות החתומות על הסכמי קופרודוקציה.
ברגע, שבישראל יוזרם מספיק כסף לתחום ההפקות וכן אולפני האנימציה יהיו יציבים ובעלי כוח אדם מקצועי, גם ישראל תוכל להשתתף בקופרודוקציות אירופאיות. ואולי כבר זה קורה…
לא עוד אלא שסרטי אנימציה מייסודם הם קוסמופוליטיים. מתבקש לדובב אותם במספר שפות. ןאף יכולים להיות ללא דיבוב כלל. כלומר, אילמים. ככה השוק הישראלי הקטנטן של 8 מיליון צופים דוברי עברית, לא מהווה מחסום להפקת סרט אנימציה, שאפשר לשווק אותו בעולם הרחב על ידי החלפת הפסקול עם שחקנים דוברים אנגלית.
ובנימה אופטימית זאת, אסיים את הפוסט בהבעת תקווה, שיוצרי סרטי אנימציה ישראלים צעירים ומבוגרים ישכילו לשאת עיניים אל שיתופי פעולה בינלאומיים, קרי קופרודוקציות.