נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם
למסירת בקבוק השיקוי המכושף!

נוצה בודדה היה עדיין צריך לחתור עם המשוט היחיד כדי להתקדם בקצב המתאים במעלה הזרם. הוא תכנן להגיע עד הצהריים למערה היער, שבו על פי המידע שנמסר לו מהכוהן הזקן, נמצא הידיד הקשיש שזקוק כל כך לבקבוקון השיקוי המכושף. לנוצה בודדה לא היו תכניות לבלות את הלילה במקומות הלא מוכרים לו לאורכו של הנהר הגדול. והוא חשב שאחרי שימצא את הידיד הזקן וימסור לו את הבקבוקון. ישוט בחזרה במורד הזרם במהירות בחזרה לכפרו. נוצה בודדה קיווה רק שימצא במהירות את משכנו של הקשיש. האיזור לא היה מוכר לו. מעולם לא התרחק כל כך מהכפר כמו היום. הרוח הקלילה התחזקה לקראת הצהריים ונוצה בודדה עדיין לא הבחין בסימן הדרך, שהכוהן ציין באזניו…

״כשתגיע מאחורי עיקול נהר חד תראה לפניך עץ באובב ענק על הגדה השמאלית. העץ יהיה לך סימן לרדת לגדת הנהר וללכת לכיוון מקום זריחת השמש״ ככה הכוהן הזקן הנחה אותו. נוצה בודדה התבונן בשתי הגדות בשקדנות, אבל לא ראה שום עץ באובב ענק…

המצב התחיל להדאיג אותו במעט. ״הרוח מתחילה להתחזק, השמש ברום השמיים ועדיין לא הגעתי לעיקול הנהר החד, כמו בדבריו של הכוהן״ חשב לעצמו.

הוא המשיך לחתור קדימה אבל הבטן התחילה לקרקר והוא חש רעב עז. אמנם כנער אינדיאני שגדל ביער מינקות, נוצה בודדה יכול היה לשרוד יום או יומיים ללא מזון כלל. אבל מצד שני, מצב כזה היה נדיר ביותר. כי תמיד ליקט משהו מהשיחים או העצים בדרך. גם אם לא הצליח לצוד אף חיה טובה למאכל, אכל כמו שאר שוכני היער מסביבתו הטבעית. גם עכשיו כמעט והתפתה להצמד לאחת הגדות ולהשיט את הקאנו שלו למקום שבו יוכל למצוא לעצמו מזון ואולי אפילו פכפוך מים חיים שבו ירווה את צמאונו.

״יותר טוב, שאוכל משהו. ככה יהיה לי כוח להמשיך לחתור קדימה״ הוא חשב לעצמו. וככה התקדם לגדה הנהר השמאלית שנראתה לו מזמינה יותר. קפץ למים הרדודים וקשר את הקאנו לאחד מהענפים שהשתלשלו למים. הדרך הטובה למצוא מזון במהירות ביער, היא פשוט לעקוב אחרי עקבות החיות. השבילים הלא מסומנים שעשו חיות היער היו ברורים מאד לנוצה בודדה. לשמחתו מצא פינה שבה קיפוד גדול השיל כמה קוצים והמשיך לתוך היער. נוצה בודדה חמק לשביל הבלתי מסומן והמשיך פנימה, מקציב לעצמו חצי שעה של ארוחת צהריים.

הרוח שוב היתה חזקה מידי וענפי העצים רישרשו בקול עז. ״רק שלא תפרוץ סופת גשמים״ חשב. נוצה בודדה בחן את השמיים הריקים מעננים. הוא ידע שברגע שסופה תפרוץ ייקח דקות ספורות לשמיים להתכסות בשמיכת עננים כבדה ולהמטיר על היער גשם. כמו שסופה באה, ככה היא גם נעלמת. אבל בכל זאת, מצב כזה יכול להשאיר אותו רטוב או גרוע יותר ללא מחסה לעצמו ולקאנו. ״אולי מוטב שלא אתרחק מהקאנו ואחזור למקם אותו על החוף״ נוצה החליט במהירות וחזר על עקבותיו. הוא לא מצא דבר אכיל אחד. ניגש אל הקאנו שלו וגרר אותו לחוף הבוצי. נוצה הכניס את סירת הקאנו לתוך מקום שנראה לו מוגן מרוחות והסווה אותו בכמה ענפים יבשים. נוצה בודדה התישב בתוך פתח הקאנו שהיה מופנה לאדמה והרגיש מוגן למדי. הרוחות היו חזקות מאד. אבל שולי הקאנו הגנו עליו. גם הקאנו עצמו היה מקורקע היטב עם אבנים גדולות וענפים. בקצה המערבי של השמיים הופיע כתם אפור שגדל במהירות והפך לנגד עיניו לענני גשם ענקיים שכיסו בערך רבע מהשמיים. נוצה בודדה התעטף בעצמו. הוא ידע שכל מה שנותר לו לעשות, זה לחכות שהסופה תחלוף וגם לקוות שהמחסה שבנה יחזיק מעמד בגשמים העזים שמיד יפרצו.

הסופות ביער הטרופי נעלמו כפי שהופיעו, בהפתעה ובפתאומיות. גשמי הברכה הללו שמרו על היער ירוק ועל מגוון החיות שבו. פתאום רעיון נצנץ בראשו והוא קם במהירות מצא קליפת עץ ישנה וחיבר לעצמו כלי עמוק למדי. הוא חיזק את הכל עם ענף גמיש. את הכלי הניח במקום פתוח. ״ הכלי יתמלא בגשם ולי יהיה מה לשתות. לפחות זה״ נוצה בודדה היה מרוצה מהרעיון שלו והכין בזריזות עוד שניים שלושה כלים. את הכלי האחרון מיקם בשורה, הספיק להיכנס בחזרה למקום מתחת לקאנו ומיד הגשם פרץ.

הרוח היתה עזה והמים ירדו בשטף מהשמיים בקולות רמים. אבל נוצה בודדה היה במקום מוגן. כבר לא היה אכפת לו שלא אכל כלום כמעט חצי יום. לעיתים נדירות תפס אותו גשם ביער כשהיה לבדו. וזאת היתה אחת הפעמים הנדירות האלה. נוצה בודדה התחיל לשיר בקול נמוך, שיר ילדות ישן שנזכר בו לפתע. הגשם המשיך לשטוף את היער, אבל הוא היה במקום יבש.

המממ,המ, המ, המ

המממ, המ, המ, המ

הממ, הממ, המ,, המ

הוא זמזום לעצמו וזה הרגיע אותו קצת. נראה שהגשם לא עומד להחלש.