נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם למסירת בקבוק השיקוי המכושף!

סיפור הרפתקה (מאויר) בהמשכים

באותו יום הנהר היה שקט. נוצה בודדה חתר במרץ במעלה הזרם. הדגים הירוקים שטו בלהקות גדולות צמוד לכתלי סירת הקאנו שבה ישב. נוצה בודדה היה רגיל לשקט של המים ולקולות היער הנושם; צרחות של תוכים, צווחות קופי המקוק, משב הרוח בענפים יבשים של שיחים שנסחפו בבוץ הרדוד וגם קריאות של חיות גדולות כמו להקת הפילים ששכנה לא רחוק מהמקום שבו עבר. אזנו הייתה כרויה לשמוע האם יש צליל חריג בתוך בליל הקולות שהיה רגיל אליהם.
עיניו נעוצות במשוט היחיד שלו שחתך את המים וקידם את סירת הקאנו במהירות בינונית למעלה. פתאום
עיקול הנהר החד הופיע לפניו. הוא נעץ את המשוט בתוך המים, כמעט נוגע בקרקעית הנהר הבוצית וניסה להאט. נוצה בודדה היה מיומן בחתירה בקאנו שלו, שאהב מאד, אך הפעם חלף במהירות את העיקול. קולות נפץ של ענפים נשברים הגיעו אליו.
נוצה בודדה הרים את מבטו ולתדהמתו פיל ענק פרץ אל גדת הנהר כשהוא שובר בדרכו שיחים נמוכים, ענפים ועצים. הפיל השתולל. לנוצה בודדה לא נשארה ברירה
והוא קפץ מהקאנו הנע במהירות קדימה, ישר לתוך המים. הקאנו האט אל מול גלי המים שהפיל עשה בדרכו. אבל בכל זאת נע קדימה ישר אל הפיל. הפיל נראה נסער ביותר. הוא שאג שאגות אימה והיכה בכל מקום עם רגליו הכבירות ועם החדק הענק שנשא מלפנים. מחשבה מהירה כברק חלפה במוחו של נוצה בודדה: הקאנו!
הפיל חבט בסירת קליפת העץ הקלה עם אחת מרגליו בעודו מסתובב אל היער. הקאנו ניסדק ומים התחילו חודרים אליו. נוצה בודדה הביט מבועת בסירת הקאנו שלו שהתחילה לשקוע. הוא עצמו מצא מדרך כף רגל על סלע חלקלק אבל הפיל המשתולל חסם את הדרך. בנוסף, הסירה שלו! סירת הקאנו סדוקה! עליו לפעול במהירות.
נוצה בודדה אחז בענף גמיש תוך כדי שהוא שוחה במהירות אל הקאנו. הוא חיבר את הקאנו אל הענף והתחיל חותר לגדה הבוצית כשהוא גורר אחריו את הקאנו. היה לו קשה לחתור ולסחוב את מישקל הקאנו אבל בסוף הגיע אל המים הרדודים. עמד ומשך את הקאנו אל גדת הנהר הבוצית.
הפיל נירגע בינתיים ונראה שהוא מתכוון לחזור אל חבריו שביער. הדרך עדיין היתה חסומה עם ענפים נשברים וגזע עץ. אבל נוצה בודדה היה עסוק בבחינת קרקעית הסירה ורוחב הסדק. הוא מדד עם אצבעותיו את רוחב הסדק והחליט שיוכל לסתום אותו אם רק ימצא את עץ הדונג. זהו עץ גבוה עם עלווה ירוקה כהה שלפעמים ניתקל בו ביער. כשחורצים את קליפתו, העץ מגיר שרף דונג בכמות גדולה, מה שמאפשר איסוף הדונג בכלים ושימוש בו לסתימת סדקים. נוצה בודדה ניסה להיזכר היכן ראה לאחרונה ביער עץ דונג…
פיל משתולל
בזכרונו לא עלה מקום מסוים שבו ראה את עץ הדונג. יום יום היה עובר ביער בשבילים שונים. כמעט היה בטוח שלא רחוק משם, נמצא עץ דונג גבוה שמחכה לו ורק לו. נוצה בודדה נאנח אנחה עמוקה. קם ממקומו והחליט לעשות סיבוב קצר ברגל. הרי לא הכיר כמעט את החלק היבשתי הזה של הנהר. הוא הוציא את הפיגיון הקצר שנשא עימו בחגורתו והתחיל מפלס את דרכו בשבילי היער. למזלו, הוא עלה על שביל כבוש היטב על ידי רגלי הפילים הכבדות. מימינו השתרכו קנוקנות של שיח מטפס עם פרחים סגולים, ולשמאלו היה סבך כמעט בלתי עביר, מרופד בשיחים קוצניים שונים. באויר נשמעה קריאת תוכי המקאו. מידי פעם הרים את מבטו קדימה וחיפש בין עצי היער את צבע העלווה הירוקה כהה של עץ הדונג.
נוצה בודדה היה רק בן תשע עשרה וחצי ובכל זאת, היה עצמאי ביער. מילדות חינכו אותו הוריו להיסתדר לבד ולהכיר את קולות הטבע והסביבה. הוא השתלב בצורה מושלמת בתוך הצימחיה כמי שגדל בה מלפני פנים. הוא היה בחור לא גבוה במיוחד, בעל גוף גמיש, כהה עור. שיער שחור וחלק עיטר את פניו המסותתות שעדיין ניכרה בהן עגלגלות ילדותית. לא היה גבר עדיין אך ילד בודאי שהפסיק להיות. כשנוצה בודדה חייך, מה שקרה לעיתים תכופות, נוצרו שני שקעים בלחייו שמילאו אותו חן כובש. מידי פעם סימן חתך זעיר באחד הענפים הבולטים, חתך שיהיה סימן שיעזור לו לחזור על עיקבותיו למקום שהשאיר בו את סירת הקאנו. 
נוצה בודדה
ככה צעד וסימן את דרכו
מרים מידי פעם מבט לעלוות העצים הגבוהה. אה! חשב בקול.
נוצה בודדה מיהר לתוך היער ושהיתקרב למקום שבו חשב שמצא את מה שחיפש קריאה נוספת של שימחה נימלטה מפיו. עץ הדונג!
העץ ניצב גבוה, מובדל במעט מהעצים האחרים. גיזעו גבוה וחלק, עלווה ירוקה כהה כיסתה את ענפיו. ונראה שאף אחד משוכני היער האנושיים לא ביצע חתך בקליפתו. הקליפה הייתה שלמה וחלקה. נוצה בודדה חיפש במהירות גזע עץ רקוב. קילף את הקליפה ויצר כלי קיבול מאולתר. הוא ניגש בזהירות אל עץ הדונג, הרים את הפיגיון הקצר ובתנופה אדירה נעץ אותו בקליפת העץ, כשהוא מושך ימינה ומבצע חתך לא עמוק מאד בקליפה. ואז חיכה.
חלפו כמה רגעים והעץ התחיל ״להזיע״ שרף. נוצה בודדה קירב את כלי קליפת העץ אל החתך שבגזע וחיבר עם כמה ענפים גמישים את הכלי אל השוליים. 
עכשיו צריך לחכות. לפעמים חצי שעה ולפעמים יותר. עד שעץ הדונג יגיר את כל השרף שלו אל הכלי. ותהיה כמות שתספיק לסתימת הסדק בסירת הקאנו. בינתיים נוצה בודדה בחן את הסביבה. הוא היטה אזנו לקולות היער המוכרים, כדי למצוא משהו חריג. כשלא מצא, נראה שנרגע קצת. בעצם, המסע שלו במעלה הנהר נועד היה למטרה מקודשת. לפני שיבעה ימים ניגש אליו כוהן הכפר וביקש ממנו להביא בקבוק שיקוי מכושף אל אחד מידידיו הזקנים שגר במערה היער. נוצה בודדה לא בדיוק ידע היכן ימצא את אותו זקן. אבל כוהן הכפר צייד אותו בקמע שאמור היה להגן עליו ולעזור לו למצוא את הדרך הנכונה. את הקמע קשר בזהירות לשרשרת שענד על צווארו, כרע ברך לפני הכוהן הזקן והבטיח לו שיעשה כל מאמץ להגיע אל מערה היער המבודד ולמסור את בקבוקון הנוזל המכושף לידיד שניזקק לו.
״ואם אינך יודע לאן לפנות, התפלל אל הרוח הגדולה והנשר והם ינחו אותך בדרכך״
מילמל כוהן הכפר הזקן, הניח את ידיו על ראשו של נוצה בודדה ובירך אותו באריכות ימים, הצלחה וכל טוב בדרך.
אחרי השיחה, נוצה בודדה חיכה שבקבוקון המשקה המכושף יהיה מוכן. הכוהן נעלם אל תוך ביקתתו. ולאחר שישה ימים בדיוק קרא לו, והניח בידו את הבקבוקון. נוצה בודדה תפר את החפץ אל הביטנה הפנימית של חולצת הכותנה הגסה שלבש, ככה שנשא אותו בחשאי צמוד לגופו. למחרת עם אור ראשון, התעורר. ירד אל הנהר, התיר את סירת הקאנו הקטנה שלו והתחיל חותר במעלה הזרם על פי הוראותיו של הכוהן הזקן. כל המאורעות הללו של הימים האחרונים חלפו כברק במחשבותיו של נוצה בודדה.
בעצם הוא ביער לבדו. לא סתם קראו לו כולם נוצה בודדה. תמיד היה לבדו במשימה אישית שלו, או בשירות אחד מבני הכפר. אף אחד לא אירח לו לחברה. נוצה בודדה סמך על עצמו בלבד. והרגיל את עצמו להיסתדר בכל מצב.
שוב הוא הביט בחתך של עץ הדונג הגבוה וקם לבדוק את גובה נוזל השרף בכלי המאולתר. כשהיה שבע רצון מהתוצאה, התיר את הענפים שחיברו את הכלי לגזע ונשא את הכלי בזהירות. החתך בקליפת העץ, יסתם מעצמו עוד כמה רגעים.עכשיו עליו לחזור על עקבותיו למקום שבו השאיר את סירת הקאנו הסדוקה. למזלו הטוב, נהג בחוכמה וסימן את הדרך. השמש התחילה לרדת מאחוריי העצים הזקופים. ונוצה בודדה ידע רק שיגיע אל הסירה יצטרך למצוא לעצמו מחסה לבלות בו את הלילה. לא יוכל להמשיך בדרכו בחשיכה.
אולי אספיק לסתום את הסדק כדי שיתייבש עד מחר. קיווה בלב.
הוא העביר יד במהירות על הבליטה בחולצה וכשהרגיש שהבקבוקון נמצא במקום, התחיל צועד נימרצות לעבר הסימן הראשון שהשאיר מאחוריו בענף. ככה פילס את דרכו בחזרה לגדת הנהר. למזלו, צעד בתוך שביל רמוס היטב של רגלי פילים. החיות הגדולות הקלו עליו מאד את המעבר ביער. ביד אחת החזיק חזק את כלי הדונג וככה הגיע במהירות לסירת הקאנו. לפני שניגש למלאכה, הביט מסביב לראות אם משהו השתנה בסביבה. העצים נראו לו עומדים כשומרי יער, יציבים וזקופים. עליהם הירוקים משמשים מחסה לציפורים קטנות, תוכים וקופי מקוק. שיחי הפטל הקדוש ושיחים נוספים שעליהם חדים, צמחו מסביב. גדת הנהר מכוסה באבנים קטנות ובוץ. המקום נראה כפי שהשאיר אותו. ניצנוץ אדום משך את תשומת ליבו. נוצה בודדה קפא במקום ונשימתו נעצרה.
הוא זינק לעבר הענף והסיר ממנו חתיכת מוך אדום ורך שנשר מבגד.
יש כאן עוד אנשים! חשב במהירות. עליי להעלם… (המשך יבוא)
נוצה וכוהן
האינסטינקט הראשון שלו היה לזנק אל סירת הקאנו שלו, לגרור אותה למים ולחתור במהירות אל עבר מקום בטוח. אבל, הסדק! חשב במהירות. כל האפשרויות המועטות ניצבו לפניו. הראשונה: הוא ימלא מהר את הסדק בשרף שהביא מעץ הדונג ואז יסתתר בקירבת מקום, עד שיעברו כמה שעות טובות והדונג יתקשה. אז יוכל לחמוק אל הסירה שלו, לגרור אותה למים ולהמשיך בדרכו.
אפשרות שניה, לנוס מפה ברגל, ולהשאיר את הסירה שלא שמישה יותר לאנשים הרעים או הטובים שהיו במקום ומין הסתם, יחזרו שוב בכוחות מתוגברים.
אפשרות נוספת לא עלתה בדעתו. ליבו נחמץ בתוכו להשאיר את סירת קליפת העץ האהובה שלו מאחורה. לפיכך בחר באפשרות הראשונה.
הוא מיהר אל הקאנו וחיפש בקליפה את הסדק שהפיל המשתולל גרם במכה עם אחת מרגליו. שפך פנימה את הדונג הלח ויישר את הכל כפלס בעזרת קצה של ענף ישר. אחר כך חיזק מאחורה עם כמה ענפים נוספים ועלים יבשים. פתאום קריאת הקקדו הבהילה אותו בחושך.
קה, קה, קה, קה, דווו
קה, קה, קה, קה, דוו . שתי ציפורים חלפו מעליו מבשרות את בו הערב. מיד האור נעלם והיער החל מתמלא בחיות לילה, שיוצאות לצוד. המון גחליליות קטנות ובוהקות התחילו סובבות סביב ראשו. נוצה בודדה חש כמו בתוך כישוף. ״לא אתרחק מכאן הרבה,״ חשב בלב. כדי שאחזור עם אור ראשון לסירה שלי. מצד שני, אולי אסור לי להירדם ועליי לשמור על הקאנו??״
נוצה בודדה לא החליט מה יהיה הדבר הטוב ביותר שיעשה. אבל העייפות מהימים האחרונים, המסע בחיפוש עץ הדונג, המתח שהפיל המשתולל וסירת הקאנו הסדוקה גרמו לו הכריע את הכף. הוא מצא מחבוא קטן מרופד בעלים יבשים בצידי גדת הנהר. למרגלות גזע עבות של עץ אגוז, מקום שיוכל להניח בו ראש ומצד שני להתעורר עם כל רחש קל מהסביבה.
הוא שכב על גבו. הצללים העמיקו. הירח עלה בשמיים כבננה שדופה וכוכבים נידלקו אט אט. הענפים המסובכים נראו לנוצה בודדה כחיות קדמוניות. זכרון ילדותו עלה בו. הוריו האוהבים שגידלו אותו בשטחי היער הלא מבוראים, שאינם עימו עכשיו. אחותו הקטנה והחמודה שהיום היא נערה צעירה. הוא שקע לתוך הזכרונות המתוקים כמו לתוך שמיכת פוך רכה וככה נרדם.
נוצה בודדה ישן
לחץ כדי לעבור לחלק מספר שתיים של סיפור ההרפתקה!

עיקבו אחרי נוצה בודדה במסע במעלה הזרם

 הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים

כתיבת תגובה

תרנגול על גג

איך עושים אנימציה בלי בינה מלאכותית?

ספטמבר 20, 2023 אין תגובות

לשמחתכם, הגעתם אל האתר העוסק רובו ככולו בהפקת אנימציה- מלוגו מונפש בתכנת אפטר אפקטס ועד אנימציה קלאסית מצוירת. בנוסף כמנהלת הסטודיו והאנימטורית הראשית יש לי ניסיון הדרכה באנימציה למגוון אוכלוסיות. כאן בסטודיו אני עוסקת בהפקת אנימציה מעל ל 22 שנים ואוכל לתת את פרספקטיבת המבט שלי על יצירת אנימציה כיום לעומת יצירת אנימציה עד לא מזמן. 

קרא עוד »