נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם למסירת בקבוק השיקוי המכושף- חלק 4

סיפור הרפתקה מאויר בהמשכים - חלק רביעי

נוצה בודדה בלם את רגש ההפתעה החד שחש. הוא חשב לפתע ״ בטח הלכה לגדת הנהר הקרובה לצרכיה או לשטוף עצמה לקראת הלילה״ הוא התפלא על עצמו שנתמלא דאגה כנה לברייה הזרה שהציל וששהה במחיצתה שעות ספורות בלבד. לכאורה זאת היא שניסתה לפגוע בו, עם חץ וקשת רק שלשום. ״עלי היא לא חסה כלל וכלל. והנה כבר הצלתי אותה ממוות ודאי בבור מלכודת האנטילופות. וטיפלתי בפיצעה״ נוצה בודדה הרגיש קצת נבגד בגלל ההעלמות המסתורית. אבל התישב למרגלות הקאנו, חילק את ערימת הפירות האדומים לשתי ערימות קטנות והתחיל אוכל את החלק שלו. הוא דאג לציפור כחולה. הדקות התארכו, ולא נראה סימן שהיא מתקרבת בחזרה לקאנו שלו. ״ יכול להיות שקרה לה משהו…״ חשב לפתע. ״אולי איבדה את הכרתה שוב…״ נוצה בודדה סיים לאכול את הפרי האדום והתחיל מתקין לעצמו מחסה ללילה. הוא הניח את חלקה של ציפור כחולה על ענף גבוה ועטף אותו בתוך עלה הבננה. ״לכאן יהיה קשה לחיות שחומדות את הפרי להגיע…״ חשב. הפעם, החליט להשאר בתוך הקאנו שהיה מקובע לאדמה בעזרת כמה אבנים גדולות שסחב. בטן הקאנו תוכל להיות מחסה והוא ישכב בפנים. הוא ריפד את הקרקע בכמה ענפים ושיחים נעימי מגע. ופיזר עלים יבשים שיהיו מצע נוח לשינה. נוצה בודדה בדק היטב שאין שרצים ארסיים בתוך המקום שהכין לעצמו לשינה.

״עליי לצאת לחפש אותה״ חשב שוב. אחרי שסיים להכין לעצמו את המשכב, החליט לפסוע לכיוון הסירה המוטמנת של ציפור כחולה. ״הנערה בודאי איבדה שוב את הכרתה ביער, אחרי המכה האדירה שחטפה ברקה״ המחשבה הזאת לא הרפתה ממנו. היה חשוך מאד. הירח הסתתר מאחוריי ענני נוצה אפורים כהים. ומעט מאור הכוכבים לא הספיק לו, כדי להבחין היטב במכשולי היער. הוא התקדם באיטיות, נזהר עם כל צעד. נוצה בודדה התחיל קורא בקול נמוך את שמה של הנערה ולפעמים השמיע שריקה שהיתה מוסכמת בשבט שלו, כהודעה לבאים שמישהו מתקרב. כמעט ולא ראה דבר מולו. הוא המשיך לגשש ביער. לפתע עמד וקפא כגזע עץ ועצר את נשימתו.

חזיר בר עטוי בפרווה חומה ומדובללת התגלה לפניו. הוא טמן את אפו באדמה וריחרח. למזלו של נוצה בודדה הרוח פסקה, וריח גופו לא הגיע אל החזיר. החזיר היה כארבעה מטרים לפניו, בשביל כבוש ברגלי חיות היער. המשיך לטמון את האף באדמה ולרחרח. ליד הרגליים של החזיר הופיעו לפתע שלושה חזרזירים קטנים, בנהמות חרישיות, משחקים זה עם זה בדחיפות ונשיכות. החזירה, שכנראה היתה אימם, התקדמה לאט, ממשיכה לרחרח את האדמה. נוצה בודדה צפה במחזה בשקט וחיכה לראות מה יקרה. החזירים הקטנים המשיכו לגעות בעליצות בעוד אימם חוקרת את הסביבה. היא המשיכה ללכת. ושוב, עצרה במקומה וריחרחה את האדמה. ליד גזע עץ כרות עצרה ונראה היה שהיא מתעניינת מאד במשהו מאחוריו. להערכתו של נוצה בודדה היא שקלה לפחות מאה חמישים קג. צער קל התגנב לליבו שאינו מצויד בכידון הבזלת שלו, שמשמש אותו לציד חזירים ליד הכפר… הוא היה יכול לשבוע מהבשר לפחות חמישה ימים. ולהנות מהעור הפשוט… היה תופר לעצמו מוקסינים חדשים מעור חזיר… נוצה בודדה הגה בכל הדברים הנהדרים שהיה יכול לעשות לו היה צד את החזירה. לפתע, החזירה געתה בנחירה רמה ופרצה בריצה קלה לתוך היער שאחריה החזרזירים שועטים במהירות. נוצה בודדה שיחרר את שריריו הדואבים שהתאבנו בקור הלילה.

״ אין לי שום סיכוי למצוא עכשיו את ציפור כחולה״ חשב במרירות. היא לא היתה צריכה לעזוב אותי. הוא היה בטוח בזה. מכיון שראה שמצבה הבריאותי היה עדיין בכי רע. נוצה התקדם לכיוון גזע העץ הכרות שהחזירה התעניינה בו לפני כמה רגעים.

״אני אחזור בחזרה לקאנו על גדת הנהר. אולי ציפור כחולה שבה בחזרה״ נוצה נשען על הגזע והרהר שזוהי התכנית הטובה ביותר, במצב הקיים. ״כשאור הבוקר יעלה, אצא לחפש אותה שוב״ הוא הביט מסביב ולפתע, ראה משהו שהפתיע אותו מאד.

נוצה15

ציפור כחולה היתה שרועה על האדמה במקום שהחזירה טחבה את אפה קרוב לגזע העץ הכרות. היא נראתה לנוצה בודדה שוב מעולפת. אבל כשהתכופף מטה, ראה שנשימתה עולה ויורדת בקצב אחיד של שינה עמוקה. היא ישנה. ידה החזיקה קרוב לליבה את כלי המים שלקחה עימה ואצבעותיה היו מהודקות סביבו בנחישות. שערותיה נפרשו על הקרקע וחוטי הארגמן ניצנצו בחשיכה מעטרים את פניה כמו כתר. לנוצה בודדה נראתה הנערה יפה ושלווה. נמה את שנתה ללא הפרעה.

״ היא פשוט הסתלקה ומצאה לה מקום שינה משלה״ חשב במרירות. לרגע שכח שהנערה היא זרה שמצא במקרה ביער והרגיש ניבגד ומרומה. הוא חש אכזבה מהדרך בה ציפור כחולה נהגה בו בפרט אחרי שיצא להביא לה פירות אדומים כארוחת ערב, מהשיח המרוחק, כדי שתאכל. אחר כך, התעשת וחשב מה לעשות. לנוצה בודדה היה ברור שבלעדיו יקשה על ציפור כחולה להחלים החלמה מלאה מהפצע. הרי היא לא תטפל בעצמה, חשב. היא ודאי תתעלם מהמכה ואולי אפילו תשקע בעלפון שוב פעם. חוץ מזה, נוצה בודדה היה מיומן גם בתורת צמחי המרפא של היער. וסביר שיוכל למצוא משהו שיקל עליה. צמח מסוים שיוכל לאושש את רוחה. אבל ציפור כחולה, לא ידעה את כל זה. היא כנראה ראתה בו, אדם זר שהגיח משום מקום והציל אותה. ואחר כך, נעלם בערב ולא חזר. ועכשיו המשיכה הלאה, אפילו בלי להתעכב ולהכיר תודה למצילה.

נוצה בודדה חשב להסתלק ולהשאיר אותה שם.

אבל ברגע השני, אמר לעצמו שיוכל אולי לעזור לה לחזור אל השבט שלה. מכיון שעדיין היתה חלשה מהפציעה. הוא התבונן מסביב על היער החשוך, התרחק מהמקום שבו ציפור כחולה ישנה כמה מטרים וכרע על הקרקע. הוא התעטף בעצמו, והחליט לשמור עליה ממרחק זה. כאשר היא תתעורר בבוקר, נוצה בודדה יעשה את עצמו כאילו פגש בה שוב באקראי ויפרוש בפניה את נימוקיו ושיקוליו מדוע עליו לטפל בה עוד יום יומיים, עד שתחלים לחלוטין. נוצה בודדה עצם עין אבל נשאר ער ודרוך למקום שבו הנערה שכבה. הוא נמנם נימנום קל שהספיק לו כדי למלא את מצבור הכוחות ליום שיבוא.

צפצוף הציפורים העיר אותו בקול שאון נעים. הציפורים ביער הגשם התעוררו בבת אחת והתחילו לקשקש ולשרקק בשפתן. האור היה בהיר והשחר רק התחיל לעלות. ציפור כחולה, כך הבחין מהמקום שהיה בו, עדיין שכבה על הקרקע, עלים יבשים משמשים לה כמצע והיא שקועה בשינה עריבה.

״כנראה עייפה הנערה וחלשה״ נוצה בודדה חשב כאשר הוא מתבונן בה ולסירוגין בשמיים המתבהרים במהירות. אפילת הלילה נסתלקה והשמש התחילה עולה מאחורי ההרים, עדיין בלתי נראית, אבל קרניה התחילו לחמם את האויר. נוצה בודדה נתן לעצמו להנות מהמראה הזה. הוא הבחין ששניהם נמצאים בתוך מחסה טבעי בתוך היער, בין עצים ושיחים. שיח מטפס חיבר מסך ירוק כהה שבודד את המקום שבו היו משאר היער. כמה גזעי עצים נפולים היו על הקרקע, זכר לסופת גשמים שכנראה הפילה אותם בסערה. מאחורי אחד מהם נמה ציפור כחולה ונוצה בודדה ישב- כרע מאחורי גזע נוסף, לא רחוק ממנה, כשהיא נמצאת בטווח ראייתו. פרחים לבנים וגדולים השתרגו על אחד הגזעים הזקופים, וציפורים חדות מקור סעדו בהם ארוחת בוקר בקולות ציפצוף רמים.

כנראה שצפצוף הציפורים יונקות הדבש העיר את ציפור כחולה, כי היא הסתובבה על הצד. עדיין שכובה על הקרקע. ונוצה בודדה, שעקב אחרי תנועותיה וחיכה שתתעורר, הבחין שעדיין לא פקחה את עיניה.

ליבו נכמר על הנערה העייפה והמותשת. הוא החליט לא לעזוב אותה עד שתתחזק לגמרי.

נוצה 16

ציפור קטנה עם מקור חד וארוך דילגה על אחד הענפים של העץ שלמרגלותיו ציפור כחולה היתה שרועה. יונקת הדבש הקטנה התחילה לזמר בקול חד וצפצפני מיזמור של בוקר.

הנערה השוכבת פקחה את עיניה. חיוך דק הסתמן בקצות השפתיים שלה. יונקת הדבש סיימה לזמר והתעופפה בקול משק כנפיים חד, אל אחד השיחים האחרים. נוצה בודדה עקב אחרי המראה מהמקום שבו כרע על רגליו. ״זה הזמן להתגלות לפניה שוב״ חשב בשקט. שריריו היו דואבים מהישיבה הממושכת בקור הלילה והוא השתוקק לקום ולחלץ עצמות. נוצה בודדה גם חשב שעליו לפעול בזהירות רבה, כדי לרכוש את אמונה של הנערה מחדש.״ החיפזון לא טוב כרגע״ חשב. הוא נשאר במקומו עדיין מוסתר מעיניה של ציפור כחולה וצפה על המתרחש.

ציפור כחולה, התרוממה ממשכבה הנוח ושהתה כמה רגעים שעונה על מרפקיה.

״כנראה, עדיין יש לה סחרחורת״ חשב נוצה בודדה, שעקב אחרי המתרחש ממחבואו.

אחר כך, ציפור כחולה התרוממה ונחה על ברכיה. היא הניחה את כלי המים הריק ליד רגלה, הרימה יד אחת, וגיששה אל המקום שבו קיבלה את המהלומה. היא מיששה את ראשה שכנראה עדיין היה כואב. ציפור כחולה ישבה ישיבה נוחה על הברכיים והתבוננה מסביב על הבוקר הנהדר שניפרש לפניה ביער.

נוצה בודדה חשב מהר ״עכשיו, עכשיו, עכשיו אני צריך להתגלות לפניה באקראי״ הוא דירבן את עצמו לקום מהר במקום מחבואו המוסתר. עקף בחשאי את אחד העצים משמאל, ופנה ימינה כדי להופיע לפני ציפור כחולה לפי תכניתו המקורית ״באקראי״.

הנערה הייתה שקועה בעצמה כשנוצה בודדה הופיע לפניה. יושבת על הברכיים על מצע העלים ששימש לה לשינה. היא עדיין לא קמה לגמרי מהשינה העריבה שחטפה.

נוצה בודדה עשה את עצמו מופתע. ״אה, הנה את! חיפשתי אותך כל אתמול בערב, כדי להביא לך פירות אדומים שיצאתי ללקט מהשיח. ולא מצאתי אותך באף פינה של היער… אחר כך, הלכתי לישון ליד הקאנו שלי וקיוויתי שלא התרחקת. הבוקר, אמרתי לעצמי שאעשה עוד סיבוב ביער לפני שאני ממשיך בדרכי במעלה הזרם של הנהר…״ כאן נוצה בודדה עצר ובחן את פני הנערה היטב, כדי למצוא שביב של תגובה או רגש כלפיי מה שאמר. ציפור כחולה ישבה עדיין בפנים קפואות ושלוות. נראה שכל הסיפור שלו לא נגע אליה כלל.

״הלכת ללקט פירות מהשיח?״ היא שאלה בקול רפה.

״כן!״ נוצה בודדה שמח כשנידבקה לפרט הזה מהסיפור שלו. (״כנראה רעבה הנערה המסכנה שלא אכלה כלום מאז אתמול״ חשב לעצמו )

״כן, כן! הפירות עדיין אצלי מחכים לך! בואי איתי אל גדת הנהר״ נוצה בודדה הושיט לה יד וחיכה שתתפוס אותה, תתמך בו ותתרומם.

הנערה המשיכה להביט בו בשקט.

״שמרת לי פירות אדומים?״ היא חזרה על השאלה.

נוצה בודדה שמט לאט את היד המושטת שלא שימשה כתמיכה לנערה ואמר ״שמתי אותם על ענף גבוה ליד הקאנו. בואי נלך לשם יחדיו״.

ציפור כחולה חככה בדעתה כמה רגעים. ולבסוף, התרוממה באיטיות על רגליה. נוצה בודדה פנה לעבר סבך היער ובעזרת הפיגיון הקצר שנשא מתחת לחגורה התחיל כובש שביל חדש שיוביל את שניהם בחזרה לגדת הנהר.

בכוונה לא פנה לאחוריו, רק הרגיש כאילו עינים נעוצות לו בגב, שהנערה הולכת בסמוך אליו. מידי פעם שמע את נשימתה הרדודה. כנראה לא הרגישה טוב, חשב, ואינה אומרת דבר. הוא השתדל להקל עליה את הדרך וקיצץ ודרס כל שיח קוצני או מסוכן שנחשף לפניו. הם צעדו מרחק לא גדול, והצמחיה הפכה לדלילה עד שגדת הנהר התגלתה לעיניהם. מכאן, הדרך היתה קלה יותר מכיון שנוצה בודדה צעד בתוך אפיק הנהר הרדוד בתוך המים, והתקדם במהירות אל הקאנו שהיה מונח צמוד לכמה סלעים שייצבו אותו על הקרקע על גדת הנהר הגבוהה.

נוצה תמך בנערה כאשר טיפסו שניהם על הסלעים החלקלקים והתישבו לבסוף ליד הקאנו. הוא התרומם אחרי כמה רגעים וניגש אל הענף שעליו שמר לציפור כחולה את מנת הפירות האדומים.

הנערה האינדיאנית פתחה את עלה הבננה המקופל והתחילה אוכלת בשקט. נוצה בודדה הביט בה בשביעות רצון.

״עכשיו היא אוכלת את ארוחת הערב שחיכתה לה אתמול״ חשב. ״מזל שמצאתי אותה ושהיא הסכימה להצטרף אליי בשנית״. נוצה בודדה קצת שכח את המשימה העיקרית שלו שהביאה אותו בכלל לחלק הזה של הנהר. הכל יכול לחכות, כיון שהידיד הזקן לא נימצא בסכנה, כפי שנוצה בודדה הבין. וכמה ימים לכאן או לכאן, שבהם תוכל הנערה להחלים לא ישנו לו כלל.

נוצה בודדה נגע באקראי בבקבוק השיקוי המכושף שעדיין היה תפור לחלק הפנימי של חולצת הכותנה שלבש. הבקבוק היה קר למגע. החפץ הזה, נטול הרגשות יגיע בזמן הנכון אל יעדו ואילו ציפור כחולה, הנערה האינדיאנית שישבה לפניו אוכלת פירות אדומים ששמר לה, מילאה את כל מחשבותיו. כאן היא נמצאת מולו עד שיביא אותה למקום מבטחים.

 

נוצה 17
ציפור כחולה סיימה לאכול את הפירות האדומים. עכשיו נראתה לנוצה בודדה עייפה ומותשת למרות השינה העריבה שחטפה בלילה. היא הביטה במים הזורמים מטה, באפיק הנהר. הגדה השניה היתה רחוקה ומטושטשת ושניהם לא יכלו להבחין מה קורה בצידו השני. הנהר זרם לאט. קרוב לגדה שלהם היו זרמים דקים ועדינים ואילו במרכז היו זרמים חזקים ועמוקים. קולות היער, ששניהם התרגלו לשמוע, מילאו את הסביבה ברחש ובנהימה בטוחה. קריאות תוכים רחוקות, צריחות של עופות לא ידועים, משבי הרוח בשיחים, ומידי פעם קריאה של חיה גדולה יותר כמו קוף או פיל העוברת בסך. היער התעורר כבר לפני מספר שעות וכל יושביו היו עסוקים במרדף יומי אחרי מזון.
גם נוצה בודדה היה קצת רעב. זכרון החזירה ושלושת הגורים מאתמול בלילה העיר בו מרץ פתאומי, ועלה בו רעיון. הוא החליט לשייף אבן חדה שמצא לא רחוק מהקאנו ולהכין לעצמו כלי ציד פרימיטיבי. הוא השתמש לצורך כך באבן בזלת נוספת קשה יותר בצבע כהה. הנער האינדיאני ישב ליד ציפור כחולה, כאשר הוא דופק וחובט באבן שלו בעזרת האבן המשייפת והקשה. ציפור כחולה לעומתו, ישבה ונראתה כאילו היא לא עושה כלום, אבל למעשה, נחה מהפציעה. לבסוף, הצליח להוריד פצל של אבן. הפצל עף למרחק של מטר וחצי בערך ונחת בין העלים היבשים. נוצרה שפה חדה לאבן שלו. נוצה בודדה המשיך להכות בחלוק הנחל שלו עד שנוצר חוד שנראה לו חד דיו בשביל ציד. הוא סימן לנערה שהוא חוזר עוד כמה רגעים, ויצא לחפש שרך ארוך וגמיש שבעזרתו יוכל לקשור את האבן המחודדת שלו לענף ישר. למזלו מצא אחד כזה ממש בסמוך, ולידו צמח עץ צעיר עם ענפים נמוכים. הוא כרת עם הפיגיון הקצר ענף ישר וארוך מהעץ. נוצה חזר לאיזור הקאנו כשהוא מחזיק את השלל. ציפור כחולה התבוננה בכל מעשיו בשתיקה. נוצה כרך את השרך סביב האבן והענף הישר ביחד. הוא חיבר את שניהם יחדיו, כאשר הוא קושר בחוזקה את האבן למקל והנה נוצר רומח, או כלי נשק מאולתר שיוכל לשמש לציד. עכשיו עליו לייבש את הענף הטרי כדי שיאבד מגמישותו וישמר ישר וקשיח לתקופה ארוכה.
נוצה בודדה ערם כמה ענפים יבשים וסידר חלוקי נחל במעגל קטן. הוא רצה להדליק מדורה, ואחרי שהיא תכבה, הוא יניח את ענף העץ הטרי בתוך העשן הסמיך. העשן והחום הנמוך ייבשו את הענף ויעלימו את גמישותו. ככה ישמר לזמן רב כשהוא ישר. הוא מצא ״אבן-אש״. היכה כמה פעמים על משטח קשה נוסף של אבן לבנה ונוצר ניצוץ. אל הניצוץ הקטן קירב עלה יבש שהוצת. מהלהבה הקטנה של העלה הבוער נוצה בודדה הצית מדורה נאה. האש ריצדה בעליזות ויצרה חום נעים. נוצה בודדה האכיל את האש הקטנה בכמה ענפים וזרדים יבשים עד שהתייצבה. ציפור כחולה התקרבה בלי לדבר אל המדורה וסידרה לעצמה מקום ישיבה נוח על אבן רחבה ושטוחה בסמוך לאש המרצדת. נוצה בודדה חיכה שהאש תאכל את כל הענפים שזרק לתוך המדורה ואז כאשר כמעט נעלמה, והלהבות ירדו, התחיל להאכיל את האש בענפים ירוקים וטריים. הוא הניח לא רחוק מהמדורה את הרומח החדש שלו על שני ענפים גבוהים בצורת מזלג ואותם נעץ בקרקע ממש בתוך העשן הסמיך שהתחיל לעלות. כשהוא משגיח שלא ייגע בלהבות שנותרו אבל מצד שני יכוסה בעשן סמיך. החום הנמוך ייבש תוך כמה שעות את החנית. מידי פעם נוצה בודדה הזין את האש בענפים ירוקים וגם בענפים יבשים נוספים, שומר שהיא לא תתגבר וישאר רק חום גחלים בלבד ועשן סמיך. זה היה הזמן לדבר קצת עם ציפור כחולה, אבל נוצה בודדה שהיה רגיל לשהות לבד ביער, לא ידע מה עליו לומר לנערה הצעירה. לא עוד אלא שהיא נראתה לו עייפה ומותשת אחרי כל מה שעבר עליה והוא מצא ששמחה קטנה מתגנבת לליבו, בכל פעם שהבחין בה מזוית העין, דואגת לעצמה. גם ציפור כחולה מצידה, לא היתה נערה דברנית. בודאי שלא הרגישה נוח לשוחח עם אדם זר, שאמנם הציל את חייה וטיפל בה ביומיים האחרונים, אבל לא הכירה אותו יותר מכך. ככה ישבו שניהם בשתיקה ליד המדורה המעשנת. החום הנעים גרם לשניהם לשקוע במחשבות. השמש עמדה כבר ברום השמיים ורוח נעימה הסיתה את הענפים של העצים שעל החוף. על אחד העצים הקרובים אליהם, משפחה של קופים צעירים ישבה וכירסמה פירות. נוצה בודדה השגיח על הרומח החדש ודאג לסובב אותו מידי פעם, כדי ליבש את הענף מכל צדדיו. ואילו ציפור כחולה נחה לה בשתיקה, מתאוששת לאט לאט מהפציעה בראש. מידי פעם הסתכלה על אחד הקופים הצעירים שהשתלשל מחזה של האם, שהיתה עסוקה בפליית חרקים מהפרווה שלו ובכירסום פרי בידה השניה.
המלאכה הסתיימה ונראה שנוצה בודדה היה מרוצה מהתוצאה. הוא הסית את הרומח החדש מחום המדורה הכבויה ובדק אותו בקפדנות. הענף היה עדיין חם למגע. אבל תוך כמה רגעים יתקרר ברוח הנעימה. נוצה הפטיר כלפי ציפור כחולה ״עכשיו אני יכול לצוד בשר עם הרומח בשבילנו לארוחת צהריים״ הוא היה מרוצה בלב וחיכה לתגובת ציפור כחולה. הוא חשב שעליה לשמוח על כך שיוכלו לאכול מזון אמיתי ולהתחזק בקרוב מאד.
אבל ציפור כחולה נראתה לו אדישה. היא נדה בראשה בשלוות נפש כלפי הנשק החדש.
״אתה רוצה שאבוא איתך? בשבט שלי אני מהנערות הלוחמות הבודדות שהוכשרו לציד ולמלחמה מילדות״. היא השיבה להפתעתו. הוא הסתכל עליה.
״לא. עליך לנוח ולהתחזק. בקרוב אני אמשיך במסע שלי במעלה הנהר. אך לפני כן, עליי להביא אותך אל מקום בטוח, אל מחנה בני שיבטך, שבט האורוגו. אל אביך ואל משפחתך״ נוצה הביט בה מזוית העין ובחן אם הבעת פניה של ציפור כחולה השתנתה למשמע דבריו.
״אינך יכולה להמשיך ולהסתובב ביער לבדך״ הוסיף בקשיחות. הוא הרגיש תחושה פטרונית על ציפור כחולה. בכל זאת, הציל אותה לא מזמן ממוות או לפחות מפציעה חמורה…
השהייה ביער לבד לא נועדה לנערות, ככה חשב בסתר ליבו. אינדיאני כמוהו, רגיל לתנאי המחייה הקשים ביער, אבל נערה עדינה ויפה כמו ציפור כחולה, צריכה להישאר במחנה. ככה חשב. והתחושה הזאת התחזקה אחרי שראה אותה חסרת אונים ומעולפת בתוך מלכודת האנטילופות. לפתע, ציפור כחולה התרוממה ממושבה והיסתה אותו עם היד. במרחק, שניהם הבחינו בשתי סירות קאנו קטנות שיושביהם חתרו במרץ לכיוונם. נוצה בודדה מיד חפן כמה חופני אדמה וזרק על המדורה שכמעט כבתה כבר. הוא לא רצה שהעשן יראה למבקרים היכן הם נמצאים. אין לדעת, אם פניהם לשלום או למלחמה. נוצה בודדה רמז בעיניו לציפור כחולה ושניהם נסוגו פנימה אל היער וחיכו בסבלנות. אם האנשים הזרים ימשיכו בדרכם ולא יעלו על החוף, הסיכוי קטן מאד שירגישו שהיתה כאן מדורה מעשנת בתוך המחנה הקטן של הנער האינדיאני והנערה. (המשך יבוא)

עיקבו אחרי נוצה בודדה במסע במעלה הזרם

 הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים מהסטודיו

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. מלי

    מחכים לפרק הבא..

כתיבת תגובה

נוצה בודדה 6

נוצה בודדה חלק 2

נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם למסירת בקבוק השיקוי המכושף! סיפור הרפתקה (מאויר) בהמשכים – חלק שני אור השמש האיר אותו. תחילה קרני השמש ליטפו את

קרא עוד »