נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם למסירת בקבוק השיקוי המכושף- חלק 5

סיפור הרפתקה מאויר בהמשכים - חלק חמישי

שניהם היו דרוכים ומתוחים. השיחה, שנקטעה באיבה, השאירה טעם מריר אצל ציפור כחולה. אבל היא הבליגה, נשכה את לשונה. אף אדם עד הנער האינדיאני הזר הזה, לא הטיל ספק בכישוריה של ציפור כחולה לשרוד ביער. ההיפך. במחנה בני שיבטה ציפור כחולה הייתה ידועה כנערה אמיצה עם כוח רצון עז, שנהגה לצאת לציד ולקרב, יחד עם הנערים. כתף אל כתף נלחמה עם אביה, ראש שבט האורוגו. אמנם בתקופה האחרונה, שרר שלום בין בני השבט לשכניו. אבל ציפור כחולה הוכיחה מספר פעמים שאומץ ליבה וכישורי המלחמה שלה, אינם נופלים במאומה מהנערים.
אבל ציפור כחולה נשכה את לשונה, וחיכתה לבאות. בינתיים בגלל מצבה הפיזי והפציעה, צייתה בכל לנוצה בודדה, שנראה היה שהוא דואג לה לכל מחסורה ולטיפול ראוי.
״אני צריכה עוד כמה ימים לנוח ולהחלים״, חשבה בליבה.
״ואז ייפרדו דרכינו. אודה לאינדיאני הזר הזה מעומק ליבי ואמשיך בדרכי.״
לא עלה על דעתה של ציפור כחולה שהעתיד צופן לה הפתעות נוספות מעבר לפינה…
נוצה בודדה ניגש אל עבר השיחים הירוקים שהסתירו את שניהם מאפיק הנהר הזורם וצפה בדריכות בשתי סירות הקאנו המתקרבות.
הקאנו שלו היה מוסתר היטב על החוף ומקובע לקרקע. אבל אם הזרים האלה יבחרו לעלות לחוף ולשהות עליו, ימצאו במהירות את שרידי המדורה הכבויה, שהאבנים שהקיפו אותה עדיין היו חמות.
גם יוכלו לגלות את הסירה שלו… ומי יודע מה יהיה אז.
נוצה בודדה חשש לסירת הקאנו, שהיא המפתח להצלחת משימתו. לא היה לו ספק, שכוחם של שישה או שבעה אנשים שמאיישים שתי סירות קאנו עדיף בהרבה על נער אינדיאני יחיד ועל נערה פצועה, שנראה שמצבה לא הוטב לגמרי.
נוצה בודדה חשש, אבל שמר את חששותיו בליבו. גם ככה עליהם לשמור על דממה. ציפור כחולה, שעדיין הייתה חלשה מצאה לה מקום נוח לעמוד בו, בתוך עלוות העצים הסמיכה ואחרי מספר דקות, ירדה לישיבה על אחד הגזעים ששימש לה מושב נוח. כנראה, שסמכה בכל ליבה על הנהגתו של נוצה בודדה. הסירות קרבו, ויושביהם שחתרו בדממת היער נראו מוכרים לנוצה בודדה, שהשקיף עליהם ממקום מחבואו.
לפתע, זיהה את אחת הדמויות שבסירה!
היה זה גבר מבוגר שנהג למכור אגוזי קוקוס בשוק של יום רביעי. הגבר היה אחומתיה אינדיאני זקן בעל משפחה קטנה שהתגורר בבקתת עץ בפאתי המקום שהוקצה לשבט של נוצה בודדה.
״הרי זה השכן שלי!״ חשב בהפתעה. האינסטינקט הראשון של נוצה בודדה היה לקרוא לו בשמו, ולהזמין אותו לעלות אל החוף. אבל נוצה בודדה שמר על קור רוח ושתק. אחומתיה, האינדיאני המבוגר, נהג לצאת למסעות איסוף של אגוזי קוקוס. לעץ הגבוה היה קושר חבל קצר, עשוי משרך ומטפס על הגזע כשהוא מחזיק את החבל עם שתי זרועותיו וגם בהונות רגליו. ממש כמו קוף. כשהגיע למעלה, היה כורת אגוזי קוקוס ירוקים רבים ומפיל אותם למטה. אחר כך, דרדר עצמו בזהירות לאורך הגזע כשהוא בולם את עצמו בעזרת השרך הקצר ששימש לו לטיפוס מעלה. ועל הקרקע היה אוסף את האגוזים שקטף, מבקע את הקליפה הירוקה ומכניס אותם לסלו. בשוק של יום רביעי, החליף את אגוזי הקוקוס הטריים בבד כותנה לבגד, בסכין חדה, בכלי חמר צבועים ומיובשים בחום ובכל מה שאשתו ביקשה ממנו והצטרך לניהול משק הבית. היו לו, לאחומתיה, שני ילדים קטנים, הגדול בן 11 שהיה עוזר לו לפעמים בקטיף הקוקוס. אבל בדרך כלל, אביהם היה נותן להם להשתובב בתוך הכפר ולא יוצא איתם למסעות הקטיף שלו. גם משפחתו של נוצה בודדה נהגה לרכוש אגוזי קוקוס טריים מאחומתיה. ככה היה צרוב בזיכרונו של נוצה בודדה. כמובן, בתקופה שהוריו היו בן החיים. עכשיו כשרק הוא ואחותו נותרו בכפר, מיעטו שניהם להתחכך עם התושבים האחרים. נוצה בודדה שקע בבדידותו ואחותו הקטנה… ובכן, היא הייתה עסוקה.
כל הזיכרונות האלה עברו במהירות בראשו של נוצה בודדה. אבל, שתי סירות הקאנו, שאת שאר יושביהן לא זיהה, חלפו ביעף על פניו.
יושבי הסירה הראשונה חתרו במרץ והסירות התקדמו במהירות עד שפנו מעבר עיקול הנהר, במעלה הזרם.
תחושה קטנה של החמצה ונטישה נותרה בליבו של נוצה בודדה. את ציפור כחולה נראה שכלום לא מעניין והוא גם לא שיתף אותה במחשבותיו.
״בואי״ אמר בקול קצר וסמכותי.
הוא פנה לשוב אל מקום המחנה המאולתר שלהם על גדת הנהר. המתח התפוגג.
שתי הסירות פשוט עברו כאן ויושביהן לא עלו על הגדה ולכן, נוצה בודדה וציפור כחולה לא התגלו על ידי אדם. אבל נוצה בודדה לא הבחין שמישהו זר אחר בוחן אותם מבין העצים. ציפור כחולה היתה פחות ערנית בגלל הכאב בראשה. שוב, לא מצאה חן בעיניה נימת קולו הפטרונית של נוצה בודדה. אבל היא שתקה. היא קמה בזהירות ממושבה הנוח והצטרפה אליו.
״מי אלה היו?״ שאלה אותו בקול אדיש.
״אינני יודע. ״ נוצה בודדה ענה לה. ״עוברי אורח ששטים במעלה הזרם, אולי בחיפושים אחרי מזון״ ענה לה שקר קטן באדישות. הוא לא שיתף אותה שזיהה את אחד היושבים בסירה כשכן מהשבט שלו.
״למה להצית בליבה חרדות?״ חשב.
אולי באמת עברו כאן בתמימות. המקום היה מרוחק ממקום משכנו של השבט שלו. אבל נוצה בודדה היה נער צעיר ולא היה לו מושג אם אחומתיה עורך גם באזור זה את מסעות הליקוט שלו. הוא מישש שוב בעדינות את קצות חולצת הכותנה שלבש והרגיש את מתאר צורתו של בקבוק השיקוי המכושף שהיה תפור לקצה הבגד.
״היתמקד במשימה״ גער בעצמו. הנערה סתם מעכבת אותו, חשב לפתע.
פתאום היא נראתה לו נטל. כעת הוא חשוף לסכנות נוספות ביער ולמפגש עם אורחים לא רצויים. כל יום נוסף, שבו הוא חונה במקום זה, יכול לשנות את מאזן הכוחות של היער נגדו. גם צינה קטנה וקרירה נשבה מציפור כחולה לעברו. ״כנראה היא כועסת עליי על דבר מה שעשיתי ולא מספרת לי מדוע״ חש עמוק בלב. הוא ניגש אל החנית שהסתיר בשיחים. הענף היה כבר קר וניתן היה לאחוז בו בקלות. נוצה בודדה פנה ללכת עם החנית, אבל הסתובב אל ציפור כחולה ושאל בשקט ״ את רוצה לבוא? אני יוצא לצוד לנו חיה שתיקרה בדרך״
ציפור כחולה הנהנה בראשה, אספה עצמה מהקרקע והצטרפה אליו. 
שני קאנו-נוצהבו
השעה הייתה כבר מאוחרת. השמש התחילה לזחול מרום השמיים אל מאחורי חגורת ההרים המיוערת שתחמה את נוף יער העד של האמזונס. היה כבר הרבה פחות חם מאשר בצהריים. שניהם היו רעבים מאד. פרט לפירות האדומים שציפור כחולה אכלה בבוקר, לא בא אל פיהם דבר.
גם הזמן הארוך יחסית שבו נוצה בודדה הכין את החנית והסיום הפתאומי של המדורה, בגלל הופעת שתי סירות הקאנו הזרות שחלפו בנהר, השאירו את שניהם מהורהרים. כל אחד מהם היה כבוש בשתיקה. ציפור כחולה הרהרה בתגובותיו של נוצה בודדה לדבריה ואילו הנער עצמו לא גילה לאיש את מה שחשב. אבל תמה בינו ובין עצמו, אם העיכוב הזה, שלא לקח בחשבון, העיכוב שכרגע כינה אותו בליבו ״הצלת הנערה ציפור כחולה״ יוכל לפגוע במשימה הראשית שלו. המשימה שמכשף השבט הטיל עליו, שהייתה אמורה להסתיים במהירות, אבל מכשולים לא צפויים עיכבו את התקדמותו במעלה זרם הנהר.
זוג עיניים נוסף, בחן את שניהם. הם לא הרגישו בו ואילו בעליהן, הסתיר עצמו היטב בתוך העלווה של העצים. הוא היה רואה ואינו נראה. אילו ידעו שניהם שהכל יכול להתהפך ברגע אחד, היו אולי פחות עוינים זה את זו…
נוצה בודדה התקדם בראש, ממהר כדרכו. הפעם, לא התחשב כלל בנערה ההולכת מאחוריו.
״אם היא נערה לוחמת, כדבריה, שתצמד אל עיקבותי״ הוא חתך במיומנות בעזרת הפיגיון הקצר שיחים קוצניים ושרכים ופילס לשניהם דרך בתוך הסבך. עיניו בלשו אחריי שביל חיות בינוניות שיוכלו לעלות עליו ולהאיץ את התקדמותם. ככה כולם נהגו לנוע ביער תוך שיתוף פעולה עם החיות, שכבר כבשו ברגליהם ובמהלך חיפושי מזון שלהן שביל ברור בתוך הסבך. האינדיאנים היו מוצאים שביל כזה, עולים עליו וככה נעים ביער. למזלם נוצה בודדה היה מיומן בהליכה ביער ומהר מאד הבחין בגללי פיל צעיר שהסתובב לבדו הרחק מהלהקה. הוא עצר ורמז בעיניו לציפור כחולה, כדי שתמהר ותדביק אותו. ציפור כחולה הגיעה אליו מתנשפת ושניהם פנו לפתח קטן שמאחוריו היה שביל לא רחב מידי ולא צר, מספיק כדי מעבר של פיל בינוני ושל שני האינדיאנים הצעירים שהלכו בעקבותיו. כעת הלכו בנוחות. מידי פעם נוצה בודדה עצר, נשם את האויר שהתחיל להצטנן, בחן את העלים והקוצים לצידי הדרך או טיפס על ענף נמוך כדי להשקיף הלאה למרחב. ככה הוביל את שניהם עד שפגשו בדרכם סימנים לקירבתו של עדר אנטילופות צעירות. קצוות שיער מפרוות החיה צמודה לגזע הייתה הסימן האחרון והברור. אנטילופה היא חיה לא ידידותית במיוחד, שבשרה קשה אבל טעים. בדרך כלל, רגליהן של החיות קלות והן ממהרות לברוח ולכן, נהגו האינדיאנים ביער לצוד אותן בחבורה ולהוביל את העדר אל מלכודת חפורה באדמה. מלכודת מאותו הסוג שציפור כחולה נפלה לתוכה בטעות. אבל הפעם, היה בידיו של נוצה בודדה, רק רומח מאולתר. הוא עצר ושקל את הנושא בכבדות. ציפור כחולה בחנה את פניו. אם ימשיכו לעקוב אחרי העדר עד שתיקרה להם הזדמנות לבודד את אחת החיות הצעירות ולנעוץ בה את הרומח, יצטרכו לבתר את הבשר ולקחת רק חלק ממנו בחזרה אל המחנה. אנטילופה שוקלת כמה מאות קילוגרם. שניהם לא חזקים מספיק, כדי לשאת גוויה שלמה. לא עוד, אלא שלא בטוח אם יצליחו לבודד אחד מהפרטים בעדר ולהצליח בציד בהינתן שרק רומח אחד ופיגיון קצר בידיהם ושניהם ציידים צעירים… האנטילופות קלות רגליים וימהרו לברוח ברגע שריח בני האדם יגיע אל אפן. גם הערב עומד לרדת במהירות תוך מספר שעות ובחשיכה יהיה כמעט בלתי אפשרי לצוד חיה בודדה.
״אולי עדיף שנתפצל?״ נוצה בודדה הציע בחשש. ״ככה כל אחד מאיתנו יוכל ללכוד ציפור או חיה קטנה יותר ולקרוא לשני לעזרה. אין הרבה טעם בניסיון לצוד אנטילופה בשעה כזאת של היום. נוכל להגיע לכאן מחר…ולנסות שוב״
ציפור כחולה חשבה שהוא מוג לב. אבל פניה לא הסגירו את מחשבתה. ״בסדר״ ענתה קצרות. ״אני פונה מזרחה. אקח את הפיגיון איתי ואילו אתה פנה מערבה ונתראה במחנה״ בליבה שמחה על כי הציע שיפרדו והיא תשאר לבדה ביער. ציפור כחולה חשה הרבה יותר טוב, וראתה בזה סימן שנוצה בודדה בוטח בה, ומעונין שתהיה עצמאית ולא כפי, שאמר קודם לכן, תלויה בו ובמעשיו. הוא ניתק את הפיגיון מירכו ונתן לה אותו. הפיגיון הזה היה שייך לאביו המנוח. פיגיון פלדה משופשפת שעבר כבר הכל.
נוצה בודדה הניח שהנערה יודעת להסתדר לבד ביער ובירך בליבו על תכניתה.
״ככה אוכל לחשוב קצת לבדי״ קיווה בליבו. ״וככה גם הסיכוי גבוה יותר שאחד מאיתנו יצוד חיה קטנה לארוחת ערב״
שניהם ניפרדו, לא לפני שקבעו להיפגש במחנה תוך פרק זמן של לא יותר משעתיים. בדיוק זמן שקיעת השמש המשוער ביער.
**
היה עדיין חם. אילו רק ידעו שניהם שזוג העיניים העוקבות אחריהן חיכה להזדמנות הזאת, לא היו ממהרים להתפצל.
נוצה בודדה מישש בקצות אצבעותיו את שולי החולצה שלבש והרגיש בברור בבקבוק השיקוי המכושף. החפץ עדיין היה מחובר בחוזקה אל בטנת ביגדו כמזכיר לו את המשימה. הוא הרחיב את צעדיו. עכשיו כשלא היה תלוי במלווה שהאטה את התקדמותו, מיהר קדימה מפעיל את כל חושיי הצייד המיומן שבו. נוצה בודדה קיווה למצוא את אחת הציפורים השמנות, שבשרן טעים המכוסות בנוצות ירוקות. בני שיבטו קראו להן קורוקו, שמשמעותו ״עפה נמוך״ ואילו בשבטים אחרים שמן היה אחר. אבל כולם הסכימו שסעודה של קורוקו צלויה או טוב יותר ציפור קורוקו צלויה בצירוף אחת הביצים שלה, היא מעדן מלכים ביער.
הוא בחן היטב את הענפים הגבוהים בעצים מחפש סימני קינון של קורוקו ירוקה או אפילו כמה נוצות ירוקות שנשרו לארץ שיסמנו שקורוקו ירוקות עברו באזור. במהרה הסיר מליבו כל דאגה לציפור כחולה. וגם זכרון השיחה הלא נעימה שהייתה בצהריים נמחק מליבו. שוב היה לבדו והוקל לו.  
נוצה19

גם ציפור כחולה מיהרה לדרכה. היא החליטה במהירות ללכת לכיוון גדת הנהר בתקווה שתמצא את אחת החיות שבאות לשתות בערב. אמנם החיות היו זהירות מאד כאשר באו לשתות ממי הנהר ואזניהן היו דרוכות וכרויות לכל רחש זר, אבל מנקודה זאת, ככה חשבה ציפור כחולה, תוכל לארוב להן וללכוד צבוע קטן או שפני סלע טעימים או אפילו אם תהיה מספיק ברת מזל, חזרזיר בר קטן שאימו לא השגיחה עליו ושבשרו הצלוי שמן.

ציפור כחולה הסיקה שאם היא הייתה מובילה את שניהם, מראש הייתה פונה לכיוון הנהר. ״הרי אפילו דג סלמון עייף יכולנו ללכוד בידיים חשופות, בלי להתברבר בג׳ונגל״ חשבה במירמור. נוצה בודדה, זכה בליבה לחוסר הערכה משווע ואפילו קיבל את הכינוי ״מוג לב״ בתוך תוכה. ציפור כחולה הרגישה שנהגה נכון, כיון שברגע שמימיו השקטים והזורמים של הנהר התגלו לעיניה מבין עצי הג׳ונגל, ראתה שלולית גדולה ורדודה לא רחוק מהשפה עטורת הסלעים של הנהר ובתוכה היתה להקה של תאואים, שטבלו בשקט בתוך הבוץ ונחשפו לפניה. מסביבם היו כל מיני בעלי כנף שניזונו מחרקים שונים שחיו על פרוותם של התאואים. המראה הזה עורר תקווה בליבה שתמצא במהירות ציד לצוד… לציפורים היה מקור ארוך, שבעזרתו היו בולסות את החרקים מפרוות התאו. כשהתאו צלל לתוך המים היו הציפורים עפות לשמיים ומחכות עד שיעלה למעלה. זה נקרא ״סימביוזה״ – יחסי גומלין בטבע בין הציפורים והתאו. ציפור כחולה עצרה ליד הבריכה המאולתרת שניקוותה בצד. כחמישה תאו ישבו בתוך הבוץ, כשרק קצה ראשם מבצבץ מהמים. כמה ציפורים לבנות התבוננו בה בסקרנות, בטוחות שהן במקום שבו האינדיאנית הזרה, שהגיעה משום מקום, לא תוכל לפגוע בהן. ציפור כחולה החליטה לחכות לא רחוק מהבריכה הקטנה, מוסתרת מאחורי שיח גדול. ״כעת יש לי את ההזדמנות לארוב כאן לחיה בגודל, שאוכל להתמודד עימו, בעזרת הפיגיון הישן של נוצה בודדה״ חשבה. לרגע לא עלה בדעתה לחזור על עקבותיה ולקרוא לנער האינדיאני כדי שיבצעו את הציד ביחד, כפי שסוכם.

 

המקום שהם חנו עם הקאנו, היה כשניים -שלושה קילומטר במעלה הזרם. כאן בתוך השלווה של השיחים קרוב לנהר הזורם, ציפור כחולה הייתה בטוחה שתצליח לצאת עם שלל לארוחת ערב לבדה וללא כל עזרה.

הערב נטה לאיטו על יער העד של האמזונס. רעש הציפורים בענפי העצים התגבר, משק כנפיים וציוצים רמים, כשהשמש לאט לאט נעלמה מאחורי ההרים הרחוקים והחשיכה ירדה על היער. ציפור כחולה היתה עסוקה בהתבוננות. עיניה סרקו הלוך ושוב את הסביבה הקרובה והרחוקה מחפשות קצה חוט של טרף שתוכל לצוד לעצמה. הבטן שלה היתה ריקה, אבל היא כבר לא חשה שום רעב. הרעב היה מאחוריה, למרות שלא בא אל פיה דבר.  ציפור כחולה היתה מחושלת בתחושה הזו וזכרה את המסעות הארוכים שהיתה עושה לצד אביה ביער. ימים שבהם לא בא אל פיהם דבר. אביה לימד אותה לחשוב על משהו אחר ״ הרעב מטהר את ההכרה״ נהג לומר. ככה שכל מחשבותיה של ציפור כחולה התמקדו בדבר אחד: להצליח להביא אל המחנה בשר ציד לבדה. זאת תהיה ההוכחה לנער שהטיל ספק בכישורי ההשרדות שלה ביער, שהיא כשירה לנוע ביער לבד, ולא כפי שאמר לה. היא רצתה להוכיח לו, שהיא מסתדרת מצוין.

משב רוח קל הניע את ענפי השיח הגדול שלידו הסתתרה. ציפור כחולה היתה מצונפת בתוך שקע בגזע עץ רחב, מוסתרת על ידי עלים רחבים של שיח שלא הכירה. היא מצצה ענף קטן של חמציץ שמצאה צומח לא רחוק משם. הטעם החמוץ, שמר עליה עירנית אבל עורר גם את מיצי הקיבה שלה. התאואים טבלו במים. אבל לאחר זמן לא ארוך התנודדו החוצה בכבדות, אחד אחרי השני. רק תיאו גדול ומבוגר נשאר בתוך השלולית, עיניו מציצות מהמים ומבין החריצים הוא בחן בעייפות את שלל הציפורים שסעדו על גבו. בסוף, כשהחשיך לגמרי התיאו הסתובב, קם והתנודד החוצה מהשלולית לחפש לעצמו מקום ללון ליד הלהקה. עכשיו הבריכה הקטנה והרדודה התרוקנה מתאואים. קולות הלילה המוכרים של היער התחילו להשתלט על המרחב. לנפשה של ציפור כחולה חדרה לאיטה שלווה גדולה. גם אם לא תמצא ציד הערב, היתה בטוחה שזה לא יפגע במצב רוחה הטוב. לאט לאט תפס אותה רגש עדין של געגוע לנוצה בודדה. לפתע היה חסר לה. אפילו שתיקתו היתה חסרה לה. היא המשיכה לסקור את הסביבה כמו ציידת מיומנת. אבל המחשבה שעליה לשוב למחנה של שניהם ליד הקאנו המוסתר התחילה להציק. ציפור כחולה לא פחדה להשאר לבד, אבל קצת חששה לשוב בידיים ריקות אל המחנה. ״מחר יום חדש״ עודדה את עצמה.

היא קמה מהמארב והחלה להתקדם צפונה אל המקום שהיא ונוצה בודדה החנו בו את הקאנו. ״מעניין אם נוצה בודדה מצא משהו לצוד״ חשבה בליבה. אחר כך, פשוט היתה עסוקה בהתקדמות ביער. הליכה של ארבעים דקות לפחות היתה לפניה והיא לא רצתה להגיע מאוחר מידי. היא ציפתה למיפגש עם נוצה בודדה ומיהרה קדימה.

(המשך יבוא)

עיקבו אחרי נוצה בודדה במסע במעלה הזרם

 הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים מהסטודיו

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. אבי

    היי רונית!
    כבר עברה יותר משנה מאז הפרק האחרון..
    האויי זה לא יפה להשאיר אנשים חפים מפשע במתח..

    1. רונית זרעוני

      נכון. מודה באשמה!
      בזמן הזה הצטרף למשפחה תינוק קטן… יהיה המשך בקרוב.

כתיבת תגובה

חוחיות

הדפסי אמנות

הדפסי אמנות בסטודיו עיניין אותי מאד להצליח לשכפל רישום כזה חד-פעמי בכמות גדולה. ומסתבר שלא רק אותי מעניין כזה נושא. בעבר, לפני המצאת הדפוס כפי

קרא עוד »
פצצה בAR סרטון

שימושים שונים לאנימציה במציאות רבודה

לא מזמן סיימתי שישה סרטים לחברת אדוונצ’ור זון, המפעילה משחקי הרפתקאות באיזור כפר סבא. אנשי החברה ביקשו שסרטוני המשימות של המשתתפים יועלו לפלטפורמה של מציאות רבודה. וכאשר המשתתף יפנה את המצלמה של הפלאפון הנייד שלו אל

קרא עוד »
כוס קטנוע כוו

מתנה לרוכב אופנוע

מתנה אישית לרוכב אופנוע חיפשתם מתנה לרוכב אופנוע – מצאתם! רוכבי אופנוע ידועים בקשר האישי שלהם עם המכונה שעליה הם רוכבים. רוב הרוכבים יעדיפו לצייד

קרא עוד »