Posted on Leave a comment

הפגודה הירוקה בגן העיר- סיפורו של הדפס משי

הפגודה באדום הדפס משי

תהליך עבודה על ההדפס: הפגודה הירוקה בגן העיר ראשל"צ

רישום של הפגודה בגן העיר
רישום של הפגודה בגן העיר

 

ראשית ישנו הרישום שעשיתי בשבוע שעבר בגן העיר. זה רישום של עפרון שחור-שומני על נייר צהבהב של סקטצ’בוק (150 גרם). לפני ההפיכה להדפס משי, צריך לעשות עיבוד תמונה כדי להעלים את צבע הנייר וכל מיני דפקטים קטנים בציור, הגברת הניגודיות וגם צריך קצת לחשוב על הצבעוניות. הדפס-משי פשוט רק בצבע אחד (שחור למשל)

זה כל טכנאי הדפסות יכול לעשות, ואני חשבתי על משהו אחר.

 

מצורף הרישום אחרי העיבוד תמונה. גם נתתי לזה יותר מרחב מלמעלה, כי זכרתי שעפו שם להקות של ציפורים בשבת, והסקטצ’בוק קצת הגביל אותי. דבר שני: יש לי גאלון של צבע אדום שקניתי יד-שניה, ומיד הפכתי את הפגודה הירוקה לפאגודה אדומה, בשבל לנצל את הצבע המיותר.

כדי ליצור צבע נוסף על הדפס-משי, צריך שיכבה נוספת ולפיכך מסגרת נוספת (למרוח אמולסיה, לפתח בח.חושך וכיוצ”ב) ובנוסף, יצרתי שיכבה נוספת מהעצים (שהם ירוקים לגמרי!) ובתהליך ההדפסה אוכל לקבוע באיזה צבע בדיוק הם יהיו.

הדפס מתוכנן ב סידרה של 25 עותקים.

יהיה ניתן לרכוש בחנות

רישום מעובד של הפגודה בגן העיר
רישום מעובד של הפגודה בגן העיר

-תהליך עבודה על הדפס המשי

יצאה לי אחלה מיסגרת! עכשיו צריך לסתום בפילר, את הדפקטים הקטנים שברשת. על הריצפה הטסטים על נייר. תהליך ההדפסה הוא ארוך ולכן אדפיס ביום אחר. בתכנון להדפיס בכמה שכבות, שחור ליין של הרישום, פאגודה אדומה, פנסים צהובים, ופנים פאגודה ורוד. כמובן, שכל החלפת צבע צריך לנקות את המסגרת עם סמרטוט טבול במים כדי שהצבעים לא יתערבבו וליבש בין שיכבה לשיכבה.

מקווה לשרוד את הכל, איזה ערב אחרי העבודה

תוספת נוספת
באמת ניגשתי לזה ביום שני בערב. הדפסתי 7 עותקים בשחור בתמונה המצורפת. יש לי בעיה קטנה שהליטר צבע שחור שברשותי יוצא סמיך מאד וקצת שומני בהדפסה ונראה לי שמיועד בכלל לטכסטיל ולכן גלשתי אתמול לאתר של ספידבול, חברת צבעים אמריקאית ושם ענו לי במייל שארטא ישראל הם המפיצים של הסידרה שלהם להדפס משי בארץ. היום, במחסן בארטא יגאל סיפר  לי שלא נישאר להם שחור .כמה חבל, אנסה להשיג בחנות בתל אביב וגם צבעים נוספים

 
סידרה של הדפסי משי
סידרה של הדפסי משי
הדפס משי ראשון
הדפס משי ראשון
מסגרת דפוס משי
מסגרת דפוס משי

המשך העבודה

הפגודה באדום הדפס משי
הפגודה באדום הדפס משי

עשיתי הדפסה של הפאגודה עצמה באדום למרות שבמציאות הפגודה ירוקה לגמרי. בכלל לא היתה לי התלבטות כי א’ צריך לגמור את החמישה גאלונים של צבע אדום שברשותי. ב’ אני אוהבת שזה יפני כזה עם שחור ואדום. כלומר אם כבר רישום בקו שחור אז לעשות את זה מינימליזם יפני. בצבעוניות האהובה עליי, של רחוק מהמציאות-קרוב למציאות הכי

הפעם הזאת, בגלל שהיה לי מחסור בצבעי הדפס- משי שמחירם מרקיע שחקים בארטא (מעל 200 ש”ח לקופסה) הזמנתי מהר מאמזון ובינתיים קניתי צבעי אקריליק מסדרות ברמה בינונית מינוס וניסיתי את ההדפסה איתם. קניתי בורדו, תכלת וירוק. הניסיון עלה חלקית יפה כשההדפסה של פנים הפגודה המוצל, קצת נימרחה בגלל המדיום הרך של צבע האקריליק הלא איכותי במקום דיו של הדפס-משי.

הדפס משי הפגודה עם שמיים כחולים
הדפס משי הפגודה עם שמיים כחולים

כאן גם צבעתי בכחול את הרקע באקריליק והוספתי את הלהקות הציפורים שראיתי ממש בשעת הרישום .אני כל הערב, עוברת ליד זה, כי זה מונח על השולחן לייבוש וחושבת לעצמי שזה די יפה. אז זה הדפס משי וציור ידני במשולב

המחשבה שאני צריכה לעשות ככה את כל הסידרה של שבעת ההדפסים עוברת לי בראש, אבל הרצון לחלוק עם עוד אמנים כמותי, כלומר להתיעץ בשיחה לגבי ההדפס חזק מאד כך שלבסוף התישבתי לכתוב את הפוסט. לפחות הקוראים הרוויחו

הפגודה הירוקה בגן העיר ראשל"צ

לרכישת הדפס-המשי בחנות. מהרו ! יש רק שיבעה עותקים
Posted on Leave a comment

קומיקס תהליך העבודה שלי

דף 1 מקומיקס חנה הנביאה
דף קומיקס מהסקטשבוק
דף קומיקס מהסקטשבוק

באמת, בער בי לכתוב על חנה הנביאה (לאחר תאונת דרכים מסתורית שעברתי כבר פעם שניה בדרך לדייט, לאותו בחור ולאותו מקום, שבה מישהו דרס לי את האופניים לגמרי, אך אני ניצלתי) ונסעתי לבקר בקבר שמואל הנביא בדרך לגבעת זאב בירושלים.

קבר שמואל הנביא בגבעת זאב בירושלים

אני מאד אוהבת קומיקס. אני זוכרת שבשנים הראשונות בבצלאל כל הזדמנות שהייתה לי, כמו חלון במערכת השעות, או סתם הפסקה הייתי עולה לספריה הגדולה (שהיא אוצר בפני עצמו באקדמיה הזו) ויושבת וקוראת ספרי קומיקס. רוב הספרים הטובים והמוצלחים לא נוצרו בארץ, כך שהייתי קוראת באנגלית, מעיינת בציורים של הספרים בצרפתית ומידי פעם פוגשת יוצרים ישראלים. אבל אלה היו בודדים ולא עמדו ברמה והתוכן שהספרים מחו”ל היו מספקים לי. אלה היו שעות של הנאה. ככה עברתי על כל הספרים של רוברט קראמב, את חוברות מאד הכרתי מהבית (משכן שלי)  אז רק דפדפתי קצת, הכרתי את לואיס טרונדהיים הצרפתי, (עם סיפרו המעולה ללא מילים לה-מוש שזה הזבוב)  ועוד ועוד.

זה לא שאני בקיאה מאד בסצנת הקומיקס העולמית שמשתנה, אבל את הקלאסיקות ומה שנמשכתי אליו, שזה בעיקר הומור הכרתי, שם , בבצלאל.

עם השנים, גיליתי שאפשר לקנות קומיקס באוזן השלישית בתל אביב (זה היה פעם היום כבר לא מוכרים שם) וגם בחנות ספרים לצרפתית שנפתחה אז מעל הדירה שהייתה לי, בכיכר מסריק בתל אביב. וכך, יש לי ספרים בצרפתית של יוצרים שאני לא יכולה לבטא את שמם אפילו…למרות שלמדתי כמה שנים צרפתית בתל-אביב. 

היוצרים הצרפתים שאת ספריהם רכשתי (וזאת הכללה עכשיו) מתאפיינים בציורים בטכניקה של צבעי-מים, כמו פעם.

על ספר קומיקס בדרך כלל, עובדים כמה אנשים: היוצר-כותב שכותב את הדיאלוגים ואת הסיפור, צייר הקומיקס – המאייר שיושב ורושם את הציורים, איש האינקינג, שעובר על האותיות בטוש שחור וגם מעצב גראפי ולפעמים יש אדם שצובע את הכל אם נעשית עבודה ממחושבת.

הפקה שלמה. ולכן , הספרים מחו”ל הם ברמה גבוהה כ ל כ ך כיון, שכל אחד מהשותפים הוא בעל-מקצוע מיומן

את הציפורניים שיש לי ובקבוק הדיו אני שומרת להזדמנויות מיוחדות. היום אני עושה את העבודה בעזרת טושים של מיקרון בעוביים שונים, טושים מיפן שקניתי באינטרנט ושעלו פרוטות ועיבוד ממוחשב בפוטושופ. בספר סיפור רחל המקראי בקומיקס מוזיקליסיפור רחל המקראי בקומיקס מוזיקלי השתמשתי גם בדיו ניהונגה שהבאתי מהטיול ביפן, וצבעתי קצת אפורים ושחורים על כל דף.

אני באופן אישי משתדלת למזער את העבודה הממוחשבת, ומעדיפה לעבוד ידנית על הרבה דברים מה שגורם לדרכים יצירתיות בפתרון של הצבע.

כעת אדגים כיצד אני מציירת את הספר הבא שלי “חנה הנביאה” על אימו של שמואל הנביא.

דף קומיקס מהסקטשבוק

את הציור עצמו והטקסט ביחד אני רושמת בתוך ספר סקיצות רגיל לגמרי עם עפרון רגיל. החלוקה לפריימים על הדף חשובה. אך זה לא משנה, כי גם את הקוים הלא ישרים וגם את חלק מהטקסט והפונט אחליף בפוטושופ למשהו יותר מסודר ומעוצב.

מה שלי חשוב, שהציור לא יהיה עם הרבה שגיאות (ויהיה יפה!) ואחר כך אחרי האינקינג הכל יהיה ברור למתבונן\ת.

 

קומיקס למה אני לא ישנה בלילה

בשלב הבא, אני עוברת עם הטושים על הקוים. מחליטה על קו אחד, למשל במקומות בהם יש לי כמה קוים בעיפרון, אני בוחרת את הקו הטוב ועוברת עליו בטוש. ואחר כך, מוחקת את כל העיפרון עם מחק. שלא מלכלך ולא נימרח

זה אחרי האינקינג ולפני הצביעה 

בשלבים הבאים, סורקים את הציורים למחשב. מתקנים את הלבן והשחור (לבן-לבן ושחור – שחור) חותכים ומעמדים בתוך דף איי4 אני מנקה גם את הקוים הלא-ישרים בין הפריימים ומחליפה אותם בקוים ישרים ואחרי העריכה הלשונית של הטקסט אוכל לבחור פונט ולכתוב את הכל בצורה מסודרת.

בשלב הצביעה טרם החלטתי אם אצבע בצבעי מים וחלק בפוטושופ – כיון שזה הולך להיות ספר צבעוני- או שאשלב בין דיו יפני וצביעה ממחושבת.

צריך לעשות טסט כמו בכל דבר אמנותי.

דף 12 מקומיקס חנה הנביאה
דף 1 מקומיקס חנה הנביאה

פוסט מהפייסבוק

אתנחתא מכל פירורי המחק.
קטע מהעמוד השני בנובלה הגרפית הזאת, שלצערי ניפתחת באונס של אשה על ידי חופני בן עלי, שהיה בנו של הכהן הגדול והוא ואחיו פנחס מוגדרים על ידי המקרא כ”בני בליעל”. כלומר, כבר אז ניצלו את השררה והיו דואגים לקבל את החלקים הטובים ביותר בקרבנות וגם שכבו עם נשים שבאו להתפלל.
“אין חדש תחת השמש” וגם “עולם כמנהגו נוהג” (קהלת) אבל, זה לא העיקר.
חנה שהתפללה לצאצאים, הבטיחה כי הבן שיולד לה יהפוך למשרת בקודש ונזיר ה’ ” ומורא לא יעלה על ראשו” ואכן, הקב”ה נענה לתפילתה והיא יולדת את שמואל. וכשהנער קצת גדל, מביאה אותו למשכן בשלה והוא הופך למשרת בקודש תחת חינוכו של עלי, הכהן הגדול. הסיפור המרתק ממשיך, לא המצאתי כלום, מוזמנים לעיין בספר שמואל א, כיון ששמואל גדל להיות שמואל הנביא והוא זה שמכתיר את שאול המלך, המלך הראשון לבני ישראל שמתחיל את שושלת המלוכה בעם. וכידוע, שמואל יצא מחלציה של חנה הנביאה, לאחר שהתפללה לבן ולאחר מכן, היא ממשיכה ללדת עוד שני בנים ובת וגם מקימה לנו את הלכות התפילה – עד היום! דמות חשובה !ת
לשם שינוי, זה יהיה גם בצבע..

פוסט מהפייסבוק

חנה הנביאה היתה חלק משבע נביאות המוזכרות בתנ”ך. דמותה החשובה, כמעט ואינה מודגשת בספרות המקרא. למעשה הקימה את הלכות התפילה הנהוגות עד היום. (אתמול כאשר רציתי למצוא היכן היא קבורה, כמעט והתבלבלתי עם חנה ושבעת בניה הקבורה בצפת). חנה היתה אימו של שמואל הנביא וקיברה נמצא יחד איתו, בהר הזיתים בירושלים.
זה מה שכתוב באתר של הר הזיתים:
כרטיס נפטר: חנה
חנה , נולדה ב לא ידוע. נפטרה בתאריך יז אלול תרמב
על מצבתה נכתב:
“פנ האשה הצנועה מ’ חנה בר’ ישכר נלבע יז אלול תרמב תנצבה “

חנה היתה עקרה ואישתו של אלקנה מרמתיים. פנינה “צרתה” היתה מציקה לה הרבה על עיניין זה. אך אלקנה שאהב אותה, היה נוהג לנחם אותה. עד שעלי הכוהן השגיח באישה המזיזה שפתיה בלא קול בבית המקדש. וחשב שהיא אשה שיכורה.

“וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל יְהוָה וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: יְהוָה צְבָאוֹת, אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה, וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. (שמואל א’ פס ט-יג)

חנה מצטדקת בפני עלי הכוהן: “וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי: עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין, הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ. וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר: לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי, וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה. “
מכאן אנו מוצאים את הלכות התפילה נהוגות עד היום:
“וחנה היא מתפללת על ליבה” – שצריך המתפלל לכוון ליבו.
“רק שפתיה נעות” – שצריך להניע את השפתים על פי המילים בתפילה.
“וקולה לא ישמע” – שצריך להתפלל בלחש, ואסור להגביה את הקול בתפילה.
“ויחשבה עלי לשיכורה” – שאסור להתפלל שתויי יין. (מתוך ויקיפדיה, הערך חנה)
לפעמים אני נדהמת מחשיבות הנשים הנביאות במקרא, וכמה קצת מוקדש להם בספרות. כמובן, שחנה חוזרת הביתה ומתעברת ויולדת את שמואל “כי מה’ שאלתיו”
“תפילת חנה” היא חלק מהתפילה הנאמרת בבוקר.