נוצה בודדה במסעו במעלה הזרם למסירת בקבוק השיקוי המכושף-חלק 3

סיפור הרפתקה (מאויר) בהמשכים - חלק שלישי

לחלק הראשון- לחץ כאן
לחלק השני- לחץ כאן
הוא עמד ונעץ מבטו בסירה הקטנה ששטה נגד הזרם, מחכה בסבלנות, שהחותר יקרב אליו והוא יוכל להבחין ביותר פרטים. ״אולי אנופף לו בידיי״ חשב בליבו.
״ככה אכוון אותו ישירות אל גדת הנהר השמאלית ואוכל לברר יותר פרטים על מידת רצונו להצטרף אליי לציד״ המטרה הראשונית של המסע קצת נישכחה מליבו. הבקבוקון עם השיקוי המכושף הפך לא חשוב בכלל. הרעב הכריע אותו והוא הרגיש דקירות חזקות בבטן. המסע ארך כבר יותר זמן משתיכנן. הפיל שעיכב אותו בעיקול הנהר, הסירה שנישברה…
נוצה בודדה תפס עצמו. לפתע, ניזכר ביורה החיצים מהבוקר. וחשש עדין התחיל זוחל אל ליבו. ״ אולי פשוט אכנס לתוך היער, ואתן לנוסע המסתורי לחלוף על פני ״ הוא חשב. ״איני זקוק לאיש נוסף פה. אני יכול ללקט לבד מזון מהענפים״
נוצה בודדה גירש את החששות. ככל שנקפו הדקות, הסירה הקטנה קרבה אל גדת הנהר שעליה עמד. לאט לאט התגלו לו הפרטים. החותר נראה לו בהתחלה נער צעיר, בן 16 או 17 שחתר במרץ במשוט היחיד. אבל ממרחק של כמה מאות מטרים, נוצה בודדה לפתע הבחין שמדובר בכלל בנערה. אין זה סביר, שנערה תסתובב לבדה ביער הגשם. רק נערות משבט אולונג, שחלקן ניבחר להיות לוחמות כתף אל כתף ביחד עם הגברים תוכלנה להסתובב לבד. הנערה שחתרה במרץ במשוט נשאה על כתפה קשת וחיצים.
נוצה בודדה הידק אל כף ידו את הפגיון הקצר שנשא צמוד לחגורה מתחת לחולצת הכותנה. הוא לא חשש, כי נראה לו שכוחו עדיף. אבל מצד שני, לא רצה לסמן לנערה הצעירה שהוא נמצא על גדת הנהר. הוא נסוג בשקט לתוך השיחים הסבוכים, וחיכה לראות מה יקרה.
הנערה הצעירה, ששערה היה שחור ושזור בחוטי כותנה אדומים, אסוף בסגנון המקובל אצל בני שיבטה, היתה בודאות לוחמת. מיומנת בחץ וקשת (כפי שנוכח על בשרו) על ירכה חבשה פיגיון מוסווה בתוך נרתיק של עור צבי. לרגליה נעלה מוקסינים, הדומים לנעליו של נוצה בודדה. ונזם עדין היה נעוץ בנחיר אפה הימני.
היא נראתה שלווה למדי, מידי פעם הרימה ראש ובחנה את גדות הנהר. אך לא נראה שהיא במרדף. ולא נראה שהיא מחפשת מישהו.
״יכול להיות שבני שיבטה הקימו מחנה באיזור הזה, והיא חוזרת לשם״ חשב נוצה בודדה ונסוג עוד קצת לתוך היער. סירת הקאנו שלו היתה מוסוות עדיין בענפים ואבנים. וסיכוי קלוש שתתגלה לעיניה. הנערה קרבה לצידו של הנהר כמה עשרות מטרים למטה מהמקום שנוצה בודדה עמד בו. בלמה עם המשוט היחיד את סירת הקאנו שלה, והתקרבה לגדה.
״היא הולכת לעצור כאן״ חלפה מחשבה מהירה כברק במוחו של נוצה בודדה.
בקור רוח היא קירבה את הסירה הקטנה אל החוף, עד שקפצה ממנה למים הרדודים ומשכה אותה אל גדת הנהר המכוסה באבנים. הזכרון של השריטה במרפק והמנוסה החפוזה שלו מהתקפת החיצים עלה בו. והוא נידרך לראות לאן הנערה תיפנה. היא גררה את הסירה קלת המישקל, טווח של עשרים מטרים לתוך היער. והסתירה אותה כמוהו בתוך השיחים. כעת, הנערה פנתה כמי שמכירה את הדרך לתוך שביל סמוי ונעלמה מעיניו.
״כדאי שאלך אחריה ואגלה היכן המחנה של בני השבט שלה וככה אדע להזהר יותר״ נוצה בודדה זינק אחריה בלי לחשוב הרבה. הוא ידע כיצב לעקוב כמו צל אחרי האויב.
איך להדמות לענף ברוח או להשמיע קול כמו עלה נושר. הוא ידע כיצב למחוק את עיקבותיו ולהיות אחת מרוחות היער, כאשר הוא מתבונן בלבד בעיניו באירועים ושומע בלבד באזניו את הקולות. הוא היה עוקב מיומן מאין כמותו. והתוכנית שלו לעקוב אחריי מי שלכאורה, תקפה אותו הבוקר בקשת וחיצים ולגלות לאן היא הולכת פשוט קרתה מעצמה. נוצה בודדה שמר על מרחק של חמישים מטר משמאלה של הנעקבת. הוא לא הכיר בכלל את האיזור הזה של היער, אבל שמר על קשר עין עם הכתם החום וחוטי האודם של בגדי הנערה הצעירה. לפתע מעבר לגבעה קטנה, היא נעלמה.
נוצה בודדה10
נוצה בודדה חש מעבר לגזעי העצים הגבוהים חושש שמא הנערה אבדה לו. לתדהמתו, מעבר לעיקול הדרך לא מצא אותה.
נעלם הכתם החום שנע בקלילות ביער! הוא השתהה קלות ושקל את צעדיו. נדיר מאד שמי שהוא עוקב אחריו יצליח להתחמק מהמעקב. לא עוד אלא שנוצה בודדה היה בטוח במאת האחוזים שהנערה לא הבחינה בו כלל. הוא שקל לרגע אם להתקרב למקום שבו הנערה נעלמה ואחרי רגע חשב שאין לו מה להפסיד…
נוצה בודדה השתדל לנוע בזהירות בתוך השיחים הסבוכים של היער. מימינו התגלה שיח מלא בפירות אדומים, הוא סימן לעצמו לחזור למקום הזה ולסעוד את ליבו. הרעב התמידי מהבוקר נישכח ממנו, שום דבר לא הסית אותו מהמטרה שלו, שהיא לגלות היכן הנערה שירדה מסירת הקאנו, הוליכה אותו ביער ונעלמה. פתאום, כמעט ונפל לתוך בור ענק שהיה פעור באדמה. הבור היה רבוע ונראה שנחפר בידי אדם.
בתחתית הבור, רוכזו גזעים דקים וארוכים מחודדים בקצה שצד אחד שלהם נעוץ באדמה וצידם השני והמחודד פונה לשמים. על הכותל הימני של הבור כחצי מטר מעל למלכודת הקטלנית של הגזעים, היתה שרועה הנערה ללא הכרה.
נוצה בודדה הכיר היטב את מלכודות האנטילופות שהוקמו לעיתים ביער. המלכודות פעלו היטב גם על חיות גדולות יותר. פעם אחת אפילו ראה שניתפס שם נמר…
החיות הגדולות היו הולכות ומלחכות את העלים בעצים ולא שמו לב, לבור הגדול שהיה מכוסה בשיכבה דקה של ענפים ועלים יבשים. כאשר חיה דרכה על השטח המוסווה, הקרקע היתה נישמטת מתחת לרגליה והיא היתה נופלת למטה, לעומק של שני מטר לפחות וניפצעת או משופדת ומתה מהענפים המחודדים. לרוע מזלה של הנערה היא נפלה לתוך אחת המלכודות הללו ואיבדה את הכרתה. אבל לשמחתו משהו בלם אותה לפני שהגיע לקרקעית וניפגעה מהשיפודים. ככה נשארה שרועה, חסרת הכרה על בליטה קטנה בדופן הבור. המרחק מטה עלה על שני מטרים.
הוא לא היסס לרגע וחזר פנימה ליער מחפש ענף ארוך וצעיר שיוכל לקשור לאחד העצים ובעזרתו לרדת מטה לתוך הבור התלול ולחלץ את הנערה השוכבת.
הזמן היה קצר, כי לאט לאט השמש החלה להעריב והאור התחיל להתמעט בנחישות. נוצה בודדה כרת עם הפיגיון הקצר, בכמה איבחות מהירות ענף ארוך מאד ודק של מטפס עם עלים ירוקים, והתפלל בלב שהוא ישא את מישקל שניהם.
הוא מיהר בחזרה לפתח הבור הפעור בקרקע. הנערה עדיין שכבה ללא תזוזה. נוצה בודדה קשר את הענף עם כמה רצועות משתרגות לגזע העץ הקרוב ביותר והחזיק בקצה השני כאשר הוא מסתובב ומחפש מידרך לרגלו. הוא התחיל יורד מטה בזהירות
הוא קרא כמה פעמים ״אהוי, נערה! קומי, קומי!״ אבל הנערה היתה שקועה בעילפונה.
נוצהבודדה11

הוא המשיך לרדת בזהירות ובאיטיות משתדל שלא לדרדר אבנים קטנות על גופה של הנערה. לפתע ראה אבן בולטת בתוך מחשך הבור, שיכולה להיות משענת. הוא הניח את רגלו, נמתח כולו ותפס בבגדי הנערה. כעת משך אותה אליו בזהירות. פיה רק זז קלות, אבל הוא שם לב, שנשימה רפה מחזיקה אותה בחיים. נוצה בודדה הצמיד את הנערה אל חזהו. כרך את זרועו סביב מותנה וניסה למשוך את שניהם למעלה בכוח רב. ״אם היה כאן עוד מישהו שהיה עוזר לי ומושך את שנינו, כבר היינו למעלה״ הוא חשב בעודו מאמץ את שרירי ידו הפנויה. גוו עמד כמעט בתשעים מעלות לכותל הבור והוא התקדם עקב בצד אגודל עד שהגיעו שניהם בעזרת ענף הטיפוס החזק (שמסתבר עמד בעומס בגבורה) אל שוליי הבור. כעת, נוצה בודדה הרים את הנערה מעל לראשו ודחף אותה קדימה אל הקרקע מכוסת הענפים של היער מחוץ לבור. הוא נתן לה עוד דחיפה אחרונה עד שהיתה מונחת במקום בטוח. הוא עצמו אחרי שהשתחרר מהמשקל של הנערה, שמקרוב נראתה לו קצת יותר מבוגרת ממה שחשב בתחילה, אחז בענף הגמיש, תוך כדי זה שהוא שואג שאגה רמה של מאמץ, זינק קדימה ותפס בעשבים שצמחו על הקרקע, מושך את עצמו קדימה במאמץ אדיר. הרגל האחורית שלו דחפה את גופו קדימה ונוצה בודדה הטיל את עצמו ליד הנערה הצעירה כשהוא נושף ונושם בכבדות מהמאמץ. כל הסיפור הזה לא לקח יותר מעשר דקות, אבל לנוצה בודדה זה נראה כמו נצח. המאמץ הגופני האדיר של להרים את גופה של הנערה, שאמנם היה קל משקל יחסית אליו, הטיפוס אל עבר פתח הבור עם דפנות העפר החלקלקות והמתח הנפשי שהוא היה שרוי בו, כולם התפוצצו עכשיו בחזיהו לתחושת רווחה אדירה. הוא לקח נשימה עמוקה מאד וניסה להרגיע את עצמו. הדופק הלם ברקותיו. נוצה בודדה התעשת אחרי כמה רגעים. השעה כבר היתה מאוחרת ועוד מעט היער יחשיך, במהירות ועליהם למצוא מחסה ללילה. אין מה לשבת כאן ולחכות. הוא בדק את הנערה השוכבת. חבלה עם דם קרוש ויבש בלטה ברקתה. ״אני חייב לשטוף את הפצע ולתת לה לשתות. היא חייבת להתעורר״ חשב.  

נוצה בודדה 12

הנערה מילמלה משהו בשפתה. נוצה בודדה העמיס אותה שוב על כתפו, והלך, נושא אותה לכיוון הקאנו ושיח הפרי האדום שראה בדרך. עכשיו הם שניים, ככה שעליו לדאוג גם לצרכי הברייה הנוספת שאיתו ולא רק לעצמו. נוצה בודדה החיש את צעדיו כדי להספיק ולהגיע לפני שהחשיכה תרד, לקאנו ולכלי המים המלאים שהשאיר לידו. הוא עבר במהירות ליד שיח הפרי האדום, שוקל בזריזות אם להתעכב, אבל מישקל הנערה זירז אותו להמשיך מיד אל הקאנו והמים. אפלולית התחילה משתלטת על יער הגשם. יום שלישי במסע שלו, ועדיין לא הגיע אל היעד.

לקריאת הסיפור מתחילתו- לחץ כאן
הכל התערפל סביבו בעודו נושא את הנערה המעולפת על כתפיו. נוצה בודדה לא הרגיש בזמן העובר, אך לפתע הבחין בקאנו שלו, שעדיין היה מיוצב על הקרקע היבשה, סמוך לגדת הנהר. הסירה האהובה שלו, שרק בצהריים שימשה לו מחסה, מפני סופת הגשמים מצילה אותו פעם אחר פעם. הוא ניגש והניח את הנערה על הקרקע לקח בזריזות את אחד מהכלים שנשארו מלאים במים, וניסה להשקות את הנערה. זה היה בלתי אפשרי בגלל ששפתיה היו מהודקות זו לזו. הוא רחץ את הפצע בראשה ובדק אם הוא עמוק. לשימחתו, היתה זאת כנראה מכה חזקה שהיממה אותה, אבל החתך בעור היה שיטחי והדם הקרוש סימן לו, שהפצע יגליד תוך כמה ימים. אולי תשאר צלקת קטנה… נוצה בודדה חשב, שהדבר לא יפגום בחינה של הנערה. בשערה היו שזורים חוטי ארגמן. ושלוש נוצות תכולות היו נעוצות בשערותיה, כמנהג האינדיאנים השוכנים בחלק הזה של האמזונס. הנערה נראתה לו כעת בת גילו, פחות או יותר. נמוכת קומה ודקת גוו. קשתה נשארה זרוקה בתוך הבור וגם מינשא החיצים. ומקרוב נראתה ילדה קטנה ללא כלי הנשק שלה.
הנערה התחילה להראות סימני חיים, כמה דקות אחרי שנוצה בודדה סיים לשטוף את הפצע. היא הסתובבה על הצד, ולפתע פקחה את עיניה.
נוצה בודדה הביט עליה וחייך. הוא רצה ליצור בה תחושה של ביטחון, ואמונה שהוא לא מתכוון להרע לה בשום פנים ואופן.
״מי אתה?״ היא שאלה בשפת בני האורוגו.
״אני ידיד שעבר פה. נוצה בודדה הוא שמי. את נפלת לתוך בור של מלכודת האנטילופות ואיבדת את הכרתך. במזל עברתי, וחילצתי אותך מהבור״ נוצה בודדה השיב לה.
הנערה שתקה והיתבוננה בו. כנראה, משהו שראתה הרגיע אותה. היא נאנחה והסתובבה לצד השני, מפנה לו את גבה.
״הראש שלי מתפוצץ מכאב. תן לי מים״ נוצה בודדה נגע בכתפה של הנערה, רכן לעברה והגיש במהירות את פתח הכלי עם מי הגשמים לשפתיה, והיא לגמה מספר לגימות. כנראה שהוטב לה. היא שלחה יד לעבר הפצע השטוף. נוצה בודדה מיהר להסביר ״קיבלת מכה חזקה בראש כשנפלת מטה. ממש במזל, משהו בדופן הבור עצר אותך מליפול עד לשיפודי העץ. אחרת הפציעות היו חמורות יותר. תודה לרוח הגדולה שהצילה אותך מזה״ נוצה בודדה היה שבע רצון גם, שהצליח לחלץ אותה עם מינימום פגיעה. אבל לא הזכיר לרגע את המעשה ההירואי שעשה.
הנערה ניסתה להתרומם על המרפקים. הוא חש לעזור לה, תמך בגבה והושיב אותה נשענת על הקאנו שלו.
״מי אתה?״ הנערה שאלה שוב פעם.
״שמי נוצה בודדה. מה הוא שמך?״ הוא השיב במהירות.
״קוראים לי ציפור כחולה. אני ביתו של הצ׳ף הגדול נענלתוכופה״ היא אמרה בקול אחיד גוון.
נראה לו, שהיא באמת לא הרגישה טוב. ״אם היה לי מזון כלשהו לתת לה״ חשב נוצה בודדה. ״היא היתה מתחזקת במהירות…״ לפתע עלה רעיון במוחו.
״חכי רגע, אני כבר חוזר. שתי מים מהכלי הזה״ הוא הניח את הכלי השני שהיה מלא עד שפתו לידה. וזירז את עצמו אל עבר השביל שיצאו ממנו ביער. היה זה ערב בהיר כוכב. השמיים עדיין הכחילו והשחירו ורוח קלילה פיזרה את ריחות היער, לאחר הסופה שהייתה בצהריים. נוצה בודדה הלך במהירות אל שיח הפירות האדומים שראה בדרך. למזלו השיח היה קרוב משחשב. הוא כרת עלה רחב של בננה מאחד השיחים הגבוהים בשביל. היער כבר היה חשוך, אבל עיניו התרגלו במהירות לאור המועט שהגיע מהכוכבים והירח.
הוא הגיע לשיח ותוך כמה רגעים מילא את עלה הבננה הרחב, בהמון פירות אדומים ועסיסיים. ״זאת ארוחת ערב של מלכים״ חשב בשימחה. עטף את עלה הבננה וקיפל אותו לגודל נוח לנשיאה וחזר במהירות לקאנו ולנערה שהשאיר לידו. הדרך הלוך ושוב ארכה לו כחצי שעה. כאשר חזר לקאנו, הכל נראה לו כפי שהשאיר פרט לדבר אחד. הנערה נעלמה ואיתה נעלם אחד הכלים שהיה מלא במים.(המשך יבוא)
נוצהבודדה13
למעבר לחלק 4 של הסיפור

עיקבו אחרי נוצה בודדה במסע במעלה הזרם

 הרשמו עכשיו לקבלת עדכונים מהסטודיו

כתיבת תגובה

תרנגול על גג

איך עושים אנימציה בלי בינה מלאכותית?

ספטמבר 20, 2023 אין תגובות

לשמחתכם, הגעתם אל האתר העוסק רובו ככולו בהפקת אנימציה- מלוגו מונפש בתכנת אפטר אפקטס ועד אנימציה קלאסית מצוירת. בנוסף כמנהלת הסטודיו והאנימטורית הראשית יש לי ניסיון הדרכה באנימציה למגוון אוכלוסיות. כאן בסטודיו אני עוסקת בהפקת אנימציה מעל ל 22 שנים ואוכל לתת את פרספקטיבת המבט שלי על יצירת אנימציה כיום לעומת יצירת אנימציה עד לא מזמן. 

קרא עוד »